קחי את הזמן זה בסדר גמור להרגיש ככה גם אני לא התחברתי לייצור שיצא לי מהבטן והתיש לי תחיים, לקח לי זמן עד שאהבתי אותו

ואי מוכשרת! תלמדי אותי איך כותבים כך חח

כתבת מקסים! יכולה לשתף מהסיפור האישי שלי, שלקח לי יותר מחודשיים עד שהתחברתי לתינוקת שלי. בהתחלה טיפלתי בה בצורה מאוד טכנית, ואפילו הרגשתי שאנשים אחרים חמים אליה יותר ממני. זה ממש היה לי קשה. ככל שעבר הזמן היא התחילה לחייך ולצחוק וזה גרם לי לראות שהיא בן אדם ומגיבה אליי, ולא סתם תינוקת צווחנית חחחח זה עזר לי להתחבר אליה ולאט לאט זה התחזק. היום היא בת שנתיים ואני מאוהבת בה בטירוף, לא יכולה לחשוב על החיים שלי בלעדייה. היא רק מחייכת ואני נמסה. אל תרגישי שאת משוגעת, זה ממש נורמלי וקורה להרבה נשים. לא מדברים על זה הרבה כי זה מביך. תמיד מדברים רק על הדברים הטובים... אני מבטיחה לך שאהבה הזאת תגיע והיא תתחזק ותתעצם ככל שהזמן יעבור. בינתיים תנסי לנשום עמוק, להירגע. תחבקי אותה וגם את עצמך. הכי חשוב, תזכרי שזאת רק תקופה, זה נראה הכי דרמטי וכמו סוף העולם, אבל זה ממש זמני. נשבעת לך..תכף הסערה תחלוף והכל יתהבר. תנשמי.

ההתחלה ממש קשה… ההורמונים וההחלמה, הכל משפיע. אני הייתי בוכה במקלחת כל יום במשך חודש, אל תהיי קשה עם עצמך, תיעזרי במי שאפשר וזה יעבור 😘