אני ממש ממש ממש עצבנית . יש לי 2 תינוקות אחת בת שנה ו10 חודשים ואחד בן 4 חודשים . הם לא במסגרות עדיין בבית במשך כל התקופה מהלידה של הילדה הגדולה אני היחידה שקמה בלילות ועושה הכל גם במהלך היום מידיי פעם התורם זרע מחליט לקלח או לתת ארוחת ערב או להרדים . אני חווה התתמוטטות פיזית כבר ממש קשה לי אני מרגישה את החוסר שינה של כל התקופה הזאת . עכשיו שאני מדברת איתו ומסבירה לו את המצב שלי ושאני תשושה ועייפה ואני כבר לא יכולה מה התשובה שלו הייתה שנמאס לו מהקיטורים שלי שהוא עובד מספיק קשה בחוץ ומפרנס . שאני יעזוב אותו שאם אין לי כוח לגדל את הילדים אז שאני ימסור אותם . חטפתי ממש עצבים . רבתי איתו ממש . הוא חזר מהעבודה התחיל לריב על כסף בנוסף ומ6 עד עכשיו הוא בעולם משלו לא עזר לי שניה אחת איתם ועם הבית . סיימתי מקלחות הכל הוא היה במרפסת ברגע שראה שהכנסתי אותם להירדמות בחדר חזר לעינייניו מתקלח אוכל ואני אוויר . מתעלם מימני ומהילדים כל פעם שמתחשק לו . אל תפני אליי זה מה שהוא אומר . אני כבר מתפוצצת אני מאוד מאופקת כדי לא להראות ליד הילדים צעקות ומריבות . אבל כמה אפשרר . רציתי השנה להכניס את שניהם למסגרת בספטמבר . הוא לא מעוניין רוצה שאשאק איתם עוד בבית כי הוא לא סומך על הגנים . עכשיו אני כבר לא מסוגלתתת אני לא יכולה לראות את ה4 קירות האלה כל היום והכביסות הניקיונות והכל זה לא פשוט לי במיוחד שהם שניהם קטנים שיהיו בריאים וכל היום זה להיות סביבם מה לעשות אני כבר לא יודעתתת רציתי רק לשפוך תלב באמת כי אני מרגישה שהגוף שלי כבר חולה !!!