אמרתי לבעלי שאם הוא רוצה עוד ילד שהוא ישב בבית שיגדל אותו מרגישה שהקרבתי המון והוא המשיך בחייו רגיל גם לא העריך לא התחשב בקושי היה בבית מי אמר שרק אנחנו הנשים צריכות להקריב את חיינו? זמן שעובר לא חוזר.. מדגישה שבגלל שעברתי לאיזור מגוריו של בעלי גם לא הייתי בלי טיפת עזרה , הייתי לבד כל יום מרגישה שאין לי את המסוגלות הזאת לעבור הכל שוב קרה לכן?
זוגיותזוגיות
💬14 תגובות👍1 לייקים

תגובות (14)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי20 ביולי 2021 בשעה 07:31
הוא עוזר.. רק אם יוצא לו בערב להיות בבית וזה לשעה שעתיים זה לא מספיק כי אני מעבירה את כל היום בבית לבד ולפעמים בא לי לצאת לנשום אוויר לטייל להסתובב
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי20 ביולי 2021 בשעה 07:35
בן כמה התינוק שלך?
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי20 ביולי 2021 בשעה 07:36
מבינה אותך ממש
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי20 ביולי 2021 בשעה 07:37
ב ד י ו ק באותו מצב שלך. אני ניג'סתי מספיק כדי שיגיד שנקנה בית בעיר שלי. ישבתי שנה עם כל ילד בלי חברים ומשפחה באזור, עם סגירת העסק שלי, הנקות וחוסר שינה ושני צמודים. איך שחזרתי לעבוד נכנסתי בטעות להריון שני שהיה מזעזע אז גם הוצאתי מחלה כל שבוע בערך עד הלידה ומחפשת משרת אם מעפנה בשכר מינימום במקום לפתח את העסק שלי בזמן שבעלי קם בבוקר שואל אותי אם הילדים תעוררו כי אין לו מושג מתלבש ויוצא לעבודה ובערב יוצא עם חברים וכשיש משחק נוסע לבלומפילד ואפילו יוצא במיוחד מוקדם מהעבודה מה שהוא לא יודה אפילו כשהילד חולה ואני צריכה עזרה... אבל הוא מרגיש גבר שןתף כי הוא עושה כלים וכביסה

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך