כל פעם עולה בי הרצון להתגרש, ואז אני משנה את דעתי. בגלל רחמים על הילד שיגדל בלי אבא, בגלל פחד עלי שאר לבד ולא יהיו לי עוד ילדים, בגלל פחד כלכלי, פחד מעומס ביום יום בלי עזרה, פחד מבדידות. אני יושבת עכשיו על הרצפה במטבח ובוכה, אז אולי כל זה עדיף על המצב של עכשיו? אנחנו שבוע בסדר, ואז הוא מתפרץ, צורח עלי לייד הילד בן השלוש- את מפגרת! מטומטמת! למה את מתנהגת כמו אוטיסטית?? וכשאני מתרחקת ממנו במקום להחזיק לו צרחות אני שומעת אותו אומר לילד- אמא שלך מטומטמת! ואז הילד בר אלי ואומר לי בבכי- אמא, אבא הרביץ לך.. בעלי לא הרים עלי אף פעם יד, אבל אני יודעת אם רחוק היום, הילד קשור אלי פי כמה יותר מלבעלי, ואני רואה שכואב לו הצרחות האלה של בעלי.. אני באמת לא יודעת מה לעשות כבר, קשה לי ואני מפורקת..לא ככה תכננתי את הזוגיות שלי. אנחנו מעל 8 שנים ביחד וכל ה6-6.5 שנים הראשונות היו מדהימות, עם ריבים כמו אצל כולם, אבל לאחרונה הוא צורח עלי, מקלל, מאיים, וגם בתקופות הטובות שלנו לא טוב לי איתו כמו פעם.. אני לא יודעת מה לעשות או למי לפנות, את מי אפשר באמת לשתף במצב כזה? אני פשוט שבורה מבפנים