תיראי אני ממליצה ממקום דומה פשוט להפחיד איתם את המפגשים כמה שאפשר.. עם כל הכאב שזה משפחה והכל . לפעמים אתה ניקלע למצבים שהם לא בידיים שלך ואין לך ברירות זה מה שאני עשיתי לפחות החלטתי שליד אנשים שלא טוב לי אני לא אהיה לא משנה מה.

מסכימה עם מה שכתבו מעליי, אי אפשר לא להיפגש לגמרי אבל אפשר להפחית ובכלל לנסות לא להתייחס. אני התחלתי להתעלם מהערות כאלה וזה פחת עם הזמן פשוט כי הבינו שאין עם מי לדבר

את יודעת שכשאר בנא מדבר ככה הוא מספר על עצמו מה המחשבות שלו! אולי הם אומרים וחושבים את זה אבל זה לא קשור אליך בשום צורה! תנסי לחזק אצלך את הדברים לשאול את עצמך האם לקחתי להם משהו בזה שיש לי בית? האם זה שיש לי ילד זה במקומם? האם אני באמת מעניין את בעלי כסף יותר ממשפחה ? תעני לעצמך תשובות על השאלות האלו ותראי שפתאום כל מה שהם אומרים עובר לך ליד האוזן ואת מצליחה לשמוע את זה שכואב להם. אדם לא יכול להשמיע לשני את מה שהוא לא שומע בתוך עצמו לפעמים יש שאלות שלא פתורות אצלנו ואז אנשים באים ואומרים לנו את זה בקול אם זה מקפיץ אותנו זה אומר שצריך לחזור אלינו לנסות להבין באיזה נקודה הם התיישבו ״כמים פנים לפנים כן לב האדם לאדם״ אל תבהלי תעני לעצמך תשובות ותראי שהכל נרגע!