מבינה אותך .. הגדולה שלי הייתה בת שנה וחצי כשילדתי וההתחלה הייתה מאוד קשה . פתאום ההתנהגות שלה השתנתה , לא מקשיבה , עושה מה שבא לה מרביצה , יורקת , המון דברים שהיא לא הייתה עושה לפני וזה למרות שהיה נראה שהיא מאוד אוהבת את הקטן כי היא כל הזמן רצתה לחבק אותו ולנשק .. אליי ספציפית היא לא הייתה קנאית אבל לאבא שלה וסבתא שלה מאודד !! אם אחד מהם היה מרים את הקטן היא ישר הייתה בוכה ורוצה גםם אבל בוכה ברמה של צרחותתת !! מה שהכי עזר לי בתקופה הראשונה זה להמשיך להתנהג איתה כרגיל וסוג של ״לחנך״ אותה מחדש , להציב גבולות לא בתקופנות ובלי כעס בכלל זה קשה ומעייף אבל תזכרי שעצבים וכעס לא יעזרו פה , צריך המון המון המון סבלנות. בזמן שאת עם הגדול תדברי איתו כמה שיותר על המצב החדש ותסבירי לו שוב ושוב ושוב שעכשיו יש עוד תינוק קטן שצריך אותך ולפעמים את צריכה גם לגשת אליו והוא בנתיים יכול לשחק או לעזור לך ותנסי להפעיל אותו כמו להביא לך טיטול או משחה או אפילו להחזיק לתינוק את היד .. תוך כמה ימים את כבר תיראי שיפור אבל הכי חשוב מלאאאאאאאאא סבלנות וכמה שיותר להיות עם הגדול ולהמשיך בשיגרה שהייתם רגילים אליה לפני הלידה.

תודה אהובההההה