אני מותשת. מהמחשבות של איך אני שוקלת עכשיו יותר ממה ששקלתי בחודש תשיעי. מותשת מלהתעסק בשאלה איך כשנכנסתי להריון שקלתי 87, כל ההריון עליתי רק 4 קילו (וגם זה רק בחודש התשיעי), אבל 3 חודשים אחרי הלידה קלטתי שזינקתי ל97 קילו! היום, שנה וחודשיים אחרי, עדיין לא הצלחתי להוריד כלום. מותשת מהניסיונות לתזמן בין זמן הורות למשמרות בבית חולים, לאימונים בחדר כושר, לבישולים וניקיונות ולזמן שלי עם בעלי ועם עצמי. עייפה מהדימוי העצמי השגוי שלי, שמושפע הרבה מעניין המשקל. מגיל צעיר מאוד אני עובדת עם עצמי המון. עברתי ועוד עוברת שינוי עצום. אני של היום זו לא אני של לפני שנה, שנתיים ועשר שנים, אבל עדיין.... עד שחשבתי שעשיתי פריצת דרך עצומה בתפיסה שלי כלפי עצמי, ועד שהאמנתי שאני עוברת תהליך ושינוי רגשי כל כך עמוק וחשוב- התחלתי להרגיש בתקופה האחרונה חזרה אחורה. לא מצליחה להצביע על הגורם לרגרסיה הזו, ואני כבר מותשת מהמחשבות שלא מניבות פרי. מתקשה להבין איך להחזיר את הגלגל לאחור לתקופה טובה יותר שלי. בעלי תמיד אומר שהוא היה רוצה להיות במוח שלי ל24 שעות. אני חושבת שהוא לא היה שורד שם שעה 🤣
מדברים על הכלמדברים על הכל
💬2 תגובות👍2 לייקים

תגובות (2)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי16 ביולי 2021 בשעה 21:36
כשהייתי בחדר לידה זו היתה המשמרת האחרונה של בעלי בעבודה. היה איזה שהוא סיבוך והוא פוטר. הנוכחות שלו בבית כל כך עזרה לי, לא יודעת איך הייתי עוברת את החודשים הראשונים בלעדיו. מה דעתך לדבר עם בעלך, להסביר שאת צריכה את המעורבות שלו, ולראות איך הוא יכול להיות יותר בבית ושותף בטיפול?

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך