ילדתי לפני שבועיים וחצי ילד ראשון ומתוכנן ואני לא מרגישה מחוברת לתינוק או אפילו אהבה אליו.. אני דואגת שיהיה לו הכל ושהוא יהיה בסדר על אוטומט אבל אני פשוט מנותקת רגשית מעדיפה שישן כל היום ושיפסיק לבכות כשכואבת לו הבטן ורק שיהיה בשקט אפילו שהוא תינוק רגוע יחסית.. אני אצל חמתי בבית והיא עזרה בשבוע הראשון מלא ועכשיו כמה ימים היא בעיקר רק מקלחת אותו בערבים. חזרנו הביתה אני ובעלי לפני כמה ימים בשביל לסדר ולנקות לפני שחוזרים הביתה מחמותי עם הילד ולא רציתי לחזור ובעלי רק דאג לו והתקשר לאמא שלו כל שעה אם הוא בסדר ואני מהצד משתגעת מה אכפת לו שיהיה עם סבתא שלו ושאנחנו נהיה לבד בשקט ברוגע כמו שהיה תמיד. לא רוצה להיות עם הילד כל היום לבד בבית בלי עזרה בעלי שיהיה בריא עובד הרבה משעה מוקדמת ולא מבין אותי מגיע הביתה גמור מתקלח ונח או הולך לישון. אני מפחדת לחזור הביתה ולא לרצות לטפל בו למרות שאני יודעת שאני אעשה הכל אבל אני לא עושה את זה באהבה... חוץ מטיפול! בבקשה תנו לי עצות איך להתחבר אליו