אוף חוזרת מהעבודה מפורקת בשבע בערב עם ילד קטן בן שנה וחצי אין לי כוח בכלל לגעת בבית. שלא נדבר על להרדים אותו ואני בהריון שני.. איך אתם משלבות הכל? רואה בנות עם ארבע חמש ילדים שהבית מצוחצח ואני כמו סמרטוט ותמיד יש בלאגן
הריון ולידההריון ולידה
💬5 תגובות

תגובות (5)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי11 ביולי 2021 בשעה 17:56
אולי תביאי מישהי שתעזור לך? אולי תחשבי גם על קצת לנהל את הזמן אחרת.. ותזכרי לא כל מה שכולן משדרות כלפי חוץ הוא תמיד נכון❤️
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי11 ביולי 2021 בשעה 18:00
מה שניצן אמרה😊
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי11 ביולי 2021 בשעה 18:12
אין שום סיכוי שבמצב שאת מתארת הייתי מנקה בית. אולי מנקה צלחת חומוס ועולה לישון...
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי11 ביולי 2021 בשעה 18:56
בעלי שינה את הזמנים והוא מגיע למקלחת והרדמה וממשיך לעבוד מהבית. אם זו אופציה זה מעולה. אמא שלי גם עוזרת וסבתא שלי

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

*יש לנו רגשות מהעבר שעדיין חיים בתוכנו ומנהלים אותנו* ❣ לפעמים, למרות שכבר עברנו אירוע כלשהו, נפרדנו מאדם מסוים (או שהוא עזב את העולם), סיימנו לעבוד במקום מסוים, עזבנו דירה או חווינו איזושהי חוויה מטלטלת כזאת או אחרת - אנחנו ממשיכים בחיים, נכנסים לשגרה, מייצרים לעצמנו חיים אחרים ועדיין, אותו אירוע ממשיך לחיות בתוכנו. הסיבה שזה קורה היא כי לא אפשרנו לעצמנו להרגיש עד הסוף את החוויה ולתת לה להשתחרר מאיתנו. אולי ניסינו להמשיך הלאה ולהדחיק, להכחיש או להתעלם מאותם רגשות, או שאנחנו פשוט כל כך עסוקים שאנחנו לא נותנים לעצמנו מקום לשבת ולהיות עם הרגש ולפרוק אותו. יש הרבה אנשים שמאוד מפחדים להיפגש עם הרגשות היותר מאמללים: כאב, כעס או עצב, אבל רק כשאנחנו נותנים לעצמנו לשבת ולבכות, לצעוק את הכעס או פשוט לאפשר לעצמנו להרגיש את הרגש ולתת לו לעבור דרכינו, אנחנו יכולים באמת לשחרר את החוויה הזאת מאיתנו 🌷 מה שעלול לעכב אותנו לשחרר זה שאנחנו חושבים שכבר עברנו הלאה, אבל ללעבור הלאה יש שני היבטים: 🌸 ההיבט של החיים, של המציאות -אנחנו כבר לא באותו קשר, אנחנו כבר לא באותו בית, אנחנו כבר לא באותה עבודה. 🌸 ההיבט הרגשי - ההרגשה או התגובה הרגשית לאותו האירוע. כל עוד אנחנו עדיין נמצאים בכאב או סבל סביב אירוע מסוים, זה אומר שלא באמת המשכנו ממנו, שאנחנו עדיין ממשיכים להחזיק אותו בתוכנו ולכן לא מספיק שנתקדם ברמה הפיזית מאירוע מסוים, אלא גם שנעשה את העבודה הרגשית ונסגור את המעגל. מה שיכול לקדם אותנו זה להבין שברגע שאנחנו סוגרים מעגל, אנחנו כבר לא מרגישים צורך להמשיך לדוש בנושא, לנתח את זה, או לחשוב על מה היה יכול להיות אחרת, אלא מגיעים להבנה שעשינו את הכי טוב שלנו, ניסינו את מה שיכולנו ואנחנו יכולים לשחרר, בידיעה שהכל קרה בצורה מדויקת, שהמציאות היטיבה איתה והיא עדיין מיטיבה איתנו. *הגעה למקום של שלמות עם הסיטואציה יכולה לקרות רק אם נקבל את זה שפרק מסוים הסתיים ונאפשר לעצמנו לכאוב, לכעוס, להיות עצובים על זה ולשחרר את כל הרגשות שיש לנו לגבי האירוע הזה בתוכנו* 🙏 זה רלוונטי לאירוע שקרה לפני חודש וזה יכול להיות רלוונטי באותה מידה לאירוע שקרה לפני 30 שנה, כי לרגש אין זמן. כל עוד אנחנו לא נותנים לאנרגיה הזאת לעבור ולהתפרק מהגוף שלנו, היא עדיין תישאר שם ותנהל אותנו ברמה הלא מודעת. *הרגע שתעשו את הצעד הזה ותסכימו להרגיש ולשחרר, אתם תרגישו הקלה והרבה יותר סיפוק מהחיים שלכם*💗 שיהיה לכם יום מקסים, מלא בשלווה, שחרור ורוגע. אם אהבתם את המסר - כתבו לי בחזרה, אשמח לדעת מה לקחתם ממנו 🙏🏻 אם אתם רוצים להתייעץ איתי אתם מוזמנים, אשמח לעזור 🌷
מדברים על הכלמדברים על הכל
💬5 תגובות👍5 לייקים