חייבת לשתף, אתמול בעלי ואני יצאנו, קבעתי עם אחותי שלשום שהיא תשמור על הבן שלי כדיי שנוכל לצאת קצת, אני בחודש שישי, שנינו עובדים ואין לנו זמן יחד.. אתמול בדיוק שהתארגנתי אחותי שולחת לי הודעה אמא לא מרשה שאני אבוא אלייך, חשבתי שהיא צוחקת, התקשרתי לאמא שלי, אמרה לי תפסיקי להיות מרוכזת בעצמך אני רוצה להיות עם הבת שלי לא נעים לי לשבת בבית לבד! לא הבנתי על מה היא מדברת, כנראה שאחותי יוצאת הרבה (כולם כבר נשואים, זה רק ההורים שלי ואחותי בבית ואבא שלי אתמול יצא) בעלי הלך להביא את אחותי ואמא שלי ירדה לרכב בבכי ובכתה כמה שאני צריכה להתבייש לי.. קודם התקשרה אליי, במשך 40 דקות אמרה שאני צריכה להתבייש ושאני מרוכזת בעצמי.. לא בשביל משהו, היא לא עוזרת לי הרבה עם הילד שלי, כי תמיד קשה לה ותמיד היא עובדת קשה וחוזרת עייפה ואני לא מצפה, התחילה להגיד שאני לא יוצאת איתה (כל פעם שאני מציעה אומרת שהזמנים שלי לא מתאימים לה) בקיצור זאת אמא שלי אבל ממש הוציאה עליי את כל המרמור שלה.. וכל כמה זמן זה קורה... עניתי לה והיא באיזשהו שלב פשוט ניתקה לי את השיחה בפנים. באמת לא מבינה מה היא רוצה?!