הגננת נתנה לי טיפ שעבד כמו קסם... תסנג'רי את העלדה... החלפת טיטול לתינוקת? תהיאי לה שתזרוק לפח ותגידי לה כל הכבוד תודה על העזרה... את מקלחת אותה? תבקשי מהגדולה שתביא לך את המגבת.... כאלה... כמה שיותר תסנג'רי אותה היא תרגיש חלק מהסיפור הזה

כןןן אני עושה את זה התחילה לנשוך ילדים בגן ... אם לא מתאים לה משהו להרביץ לי אני מעמידה אותה במקום...אבל בפנים כואב לי הלב שהיא מתוסכלת וככה זה בא לידי ביטוי

נשמע מאוד מאוד קשה! ומאוד מבינה את התחושות שלך… קודם כל הכבוד שאת ממש מבינה אותה ורואה שעוברת עליה תקופה לא פשוטה. כל עולמה השתנה והיא מגיבה לזה. אני ראיתי הרצאה מאוד מעניינת על קבלת אח למשפחה שפקחה רבות את עיניי… אני מאוד ממליצה. אם את רוצה תכתבי לי בפרטי ואשלח לך אותה… ובלי קשר, המון המון סבלנות והכלה ואהבה ובעיקר להזכיר ולהסביר לה שהיא הנסיכה הראשונה שלך שהפכה אותך לאמא, שיש לה אחות חדשה שתמיד תאהב אותה והן יהיו חברות טובות טובות כל החיים וישחקו המון ביחד… וכמו שאמרו, לדרבן אותה להיות חלק מהצוות ולעזור עם התינוקת. וגם, אם מתאפשר מצאי זמן קבוע להיות רק איתה לבד. גם בן זוגך אם אפשר… שיעבור מהר ובקלות והמון מזל טוב

אז בקשר לזה מה שעשינו פשוט דובבנו אותה. להעמיד אותה במקום פחות יעזור כי זה רק יגביר את התסכול. אם נגיד הילדה בוכה או מרביצה או לא יודעת מה את אומרת לה בצורה ממש פשוטה 'את מרביצה כי את כועסת' או עצובה או לא משנה מה... אם היא אומרת לך לא תעברי לרגש הבא... עד שהיא אומרת לך כן.. אחרי זה תגידי לה את מרביצה כי את כועסת על אמא, היא תאשר לך ואז תגידי את מרביצה כי את כועסת על אמא כי את רוצה לשחק ואמא לא מרשה... ככה את משקפת לה את הרגשות שלה ומלמדת אותה בעצם את מה שקורה לה בפנים, מראה לה שאת מבינה אותה ונותנץ לה את היחס שהיא מחכה לו. בנוסף נגיד כשהבן שלי מרביץ וזה כתוצאה מכעס למשל, אני אומרת לו שמותר לכעוס על אמא/אבא/כל אחד אחר... אבל אפשר להגיד אמא אני כועס עלייך, ואם עדיין קשה לך אתה יכול לקפוץ במקום וזה יוציא את הכעס... אז נגיד לפעמים אני שואלת אותו אם הוא רוצה לקפוץ והוא אומר לי כן. לתת ממש שם לרגש זה עוזר להם. ככה עם הזמן היא תדע לבוא אלייך ולהגיד לך מה היא מרגישה בעצמה