שבוע 37+2 טיפים לאיך לעזאזל אפשר לישון בלילה בלי לקום כל שעה???? פיפי,צרבות ומה לא..

תנועות עובר היי בנות שבוע 26 פלוס 4 לא הרגשתי את התנועות משעה 7 בערך(עבדתי מ9 בבוקר עד שעה 8 וחצי בערב- עבודה משרדית) ופתאום עכשיו הוא ממש השתולל לאיזו דקה יש ממה לדאוג? או שזה טבעי שנכנסתי למנוחה הוא זז? הבנתי שהוא ישן שאני בתנועה או עסוקה

סקירה מאוחרת בכללית היי... את הסקירה המוקדמת עשיתי במסלול של ההשתתפות עצמית ככה שאת הסקירה המאוחרת אני צריכה לעשות באופן פרטי או במרפאות של הכללית. אתן יודעות אם יש מרפאה בכללית שעושים את הסקירה המאוחרת בתלת מימד? תודה רבה!

התהפכות תינוק היי מיכל , הבן של שלי 5.5 חודשים, יודע להחזיק טת הראש הרבה זמן, תופס ומעביר צעצועים מיד ליד וגם להסתובב בציר. לבנתיים הוא התהפך רק 3 פעמים מהבטן לגב, אני עובדת איתו על תרגילים וזה נראה שמעצלנות הוא לא מתהפך כי הוא גם לא אוהב להיות לבד, כלומר שאי אפשר להשאיר אותו לשחק לבד על משטח פעילות/טרמפולינה, תמיד צריך להיות לידו(אם לא בוכה וצועק) מה אפשר לעשות כדי לעזור לו להתהפך ומה אפשר לעשות שילמד להעסיק את עצמו בלי שנצטרך לשבת לידו?

חפירה!! פשוט חייבת לפרוק ואין לי לאיפה. אין לי כוח למשפחה של בעלי כל היום פותחים עליי עיניים. לא יודעת אפילו על מה ולמה. גיסתי שאלה אותי מתי אני מתכננת לצאת לחופשת לידה.. אמרתי לה שאראה לפי המצב הפיזי (העבודה שלי היא פיזית) ושאני מתכוונת לנצל ימיי מחלה. והיא עושה לי תנסי למשוך עד הסוף גם ככה משעמם בבית. ( מי קבע?! ואם יש לי מלא סידורים אישיים לקראת הלידה ולא חסרים לי תחביבים.. ) זה משגע אותי שנכנסים לחיים האישיים. ומרגיש לי גם שהיא מחפשת לפתוח עיניים. תמיד ובמיוחד עכשיו. כאילו שאם בשבוע 36 אקח ימי מחלה אז אני צריכה להתנצל על משהו. שתנסה להתמודד עם העבודה שלי גם בלי הריון מתקדם. מגיל ההתבגרות אני עובדת רצוף.. לא מתלוננת בחיים. אבל כל הגוף שלי כבר תפוס וכואב.. המשפחה שלי כבר מדרבנת אותי לצאת ולנוח ורק המשפחה של בעלי עושה פרצופים. וגם בעלי משתף איתם פעולה. זה כל כך מרגיז אותי. אמרתי לו תנסה אתה להיות בנעליים שלי... נראה אם עדיין היית חושב ככה.. גורם לי לכעוס גם עליו כל כך!! בנוסף החלטתי שאני אשב עם התינוק בבית שנה ראשונה כי מאוד חשוב לי לתת לו את כל כולי בשנה הראשונה לחייו וגם ככה אין לי עבודה טובה לחזור אלייה. כך שאתחיל דף חדש בכל מקרה. בעלי מבין את החשיבות לפחות בזה. וכמעט כל החברות האמהות שלי מרצון או מכורח הנסיבות ישבו עם התינוקי שלהם בבית בשנה הראשונה.. אף אחד לא העיר להן על זה. להפך העריכו אותן על זה. אני יודעת שגם פה המשפחה של בעלי תעשה עליי פרצופים. ברור שזה החיים שלי ואני עושה מה שנכון בעיניי והגישות שלנו שונות לחלוטיןןן אבל אין לי כוח לזה. שונאת שונאת את החדירה לפרטיות הזאת והקנאה הזאת. וממש לא אוהבת אץ החינוך של האחיינים שלו. בעלי מאוד קרוב אלייהם וכל שבת שניה אנחנו איתם. בעבר הייתי יותר מרוחקת מהם. מה שגרם להרבה ריבים בזוגיות.. לכן היום אני כבר לא משתפת אותו בייאוש שלי מהמשפחה שלו.. מה שעוד יותר מקשה עליי נפשית אבל שומר על סוג של שלום בית. לא יודעת אם באמת יש מה לעשות.. אבל לפחות קצת פרקתי.

הי בנות- שקיפות עורפית מומלץ לעשות אצל רופא מומחה או מישהו שיש עליו המלצות או פשוט מי שהיה פנוי באפליקציה של הקופה? תודה