ילדתי בשבוע 29 באופן כללי עברתי הריון מורכב שהתחיל כתאומים ובעקבות בעיה בעובר הפך להריון יחיד. אני לא מצליחה לשחרר מרגשות אשם, ללמה לא בדקו לי מספיק את צוואר הרחם בהריון (הריון בסיכון).... היה פער של 3 שבועות להבנתי בין שתי הבדיקות של צוואר הרחם (בבדיקה אחת היה ארוך ובשנייה קצר) למרות שהייתי אצל רופאים שונים במהלך 3 שבועות האלה. מרגע שגילו את הקיצור תוך יומיים ילדתי. אני יודעת שיש המון בנות שגוררות שבועות עם צוואר רחם מקוצר ואני מרגישה שלא קיבלתי את ההזדמנות הכל קרה כל כך מהר. אף אחד לא הזהיר אותי לנוח, לצאת לשמירה, לבדוק צוואר רחם. אני יודעת שההריון שלי ספציפית הוא מורכב. אמרו לי להמשיך כרגיל בחיי במהלך ההריון. מתבאסת ממש, לא יכולה לשחרר מהעובדה שאם הייתי אצל רופא אחר אולי הכל היה אחרת. שאולי הייתי צריכה ללכת למיון בשבוע שלפני הלידה, למרות שהסימנים היחידים שהיו לי היו עייפות הרגשתי עייפה בשבוע שבועיים שלפני הלידה. בכלל ממש קשה עכשיו, גם לראות את התינוק כל כך קטן וגם לדעת שאולי יכל היה להיות יותר טוב...... מרגישה שזה לא הוגן... אוף ולא יודעת איך להתגבר גם על אובדן אחד התינוקות בהריון וגם על נושא הפגות..