פקק רירי האם קרה למישהי שלא ירד לה הפקק הרירי לפני הלידה? או שזה חייב לרדת ?

שכיבה על הגב מאיפה המידע שאסור? כי אני בשבוע 19 ושןכבת חופשי על הגב זה נוח לי הבנתי שגם צד ימין לא טוב... אז מהעטשיםםםם לא ישנים??? מתוסכלת

בנות באיזה שבוע הכנתן תיק ללידה? ומה הכי נחוץ? בשבילי?

הריוניות תקשיבו לי!!!! לא משנה מה תעשו אל תראו משחרי השף או מאסטר שף ב12 וחצי בלילה 🤦🏼‍♀️

היי בננות שבוע 41+1 עד עכשיו לא זז כלום אחרי ביקורת שהייתי במוניטור ועכשיו מרגישה כל 10 דקות התקווצות אבל לא כואב האם לחכות קצת או ללכת לבדוק?

יקרות שלייי!! אז כמו שאתן יודעות ילדתי ואני רציתי לספר את הסיפור לידה שלי. אספר את הסיפור שלי (זה קיסרי שני) היה אמור להיות קיסרי מתוכנן מראש לשבוע 39+2 אוקיי .. משבוע 26 אני עם צירים מוקדמים שבאו לבד פעם היו צפופים פעם לא. הגעתי לשבןע 33+5 פתאום ראיתי על התחתון כתמים ורדרדים כאלה התקשרתי למוקד אחיות ואמרו לי ללכת למרפאה הלכתי לאחות במרפאה הראתי לה את הכתמים ואמרה לי לרופא. בינתיים שחיכיתי לרופא היא קראה לי לעשות מוניטור. עשינו מוניטור והיה צירי לידה אבל צירים שלא הרגשתי כלל וכלל. נכנסת לרופא עם הדף של המוניטור והוא מעלה לבית חולים ישירות לחדר לידה אומר לי ואני מה ? מה חדר לידה עכשיו. טוב עליתי לבית חולים (מציינת שיש לי ילד בבית בן שנתיים ו3 ילדתי גם אותו בקיסרי והיה ניתוח זוועה ממש , הוא היה בחופש מהמעון שלו והיה לי ממש קשה ללכת ממנו ומבעלי) הגעתי למיון נשים עשו מוניטור ובדיקה לבדוק על ירידת מים כי ראו שאני בפתיחה של 2 ואני ממש הייתי בהלם. ניסו לעצור את הצירים אבל משהו מנע. העלו אותי לחדר לידה להשגחה וכלל היום מוניטור ואני בינתיים בצום וגם לא אכלתי בבוקר אלא רק שתיתי. הבטן הורגת אותי מהרעב , הבעיטות של הילד כבר כואבות והתחילו צירים חזקים מאוד. היו האטות בדופק של הקטן שלי והם אמרו לי שכרגע לא מקבלת כלום ואני ממש נלחמתי בכאבים והאמת שהייתי גיבורה והיה לי כוח סבל. (משהו שלפני הלידה הראשונה זה לא היה) האטות נרגעו והחליטו שכן לשים טשטוש. (גם אצל הילד הקודם שמו לי טשטוש מהכאבים ודווקא עזר ונרגעו הכאבים והעובר ישן) אבל הפעם ששמו לי טשטוש הרגשתי את הכאבים של הצירים , לא ישנתי , הרגשתי את התינוק בקיצור אחרת. טוב הרגשתי שיורד ממני טפטוף אני ישר חשבתי ירידת מים אבל הרופאים היו עקשניים איתי שזה לא כי לא היה ירידת מים בבוקר אמרתי מה הקשר ירידת מים יכןלה לבוא גם אחרי . טוב מפה לשם בדקו והיה פס מאוד מאוד חלש והם לא ידען האם מדובר בירידת מים אבל מה שכן היה  המון דם והיה לי חשד להיפרדות שילייה ואני פשוט עמדתי להתעלף שםם רק מלשמוע את זה אמרתי להם אז ניתוח עכשיו לא רוצה שיהיה סיכון לילד שלי!! אמרו לי שזה לא סיבה לנתח עכשיו. בסדר קיבלתי את זה לא אתווכח איתם! בקיצור מפה לשם חיכו כמה שעות עד שעה 15:45 משהו כזה ובדקו אותי שוב ואכן הייתה ירידת מים אבל אני לא הרגשתי את כל המים יורדים מכייוון שהיה חשד להיפרדות שילייה + עשה לי דלקת ברחם ופחדו שהילד ידבק לכן לא הרגשתי. בינתיים הפתיחה קפצה ל4 ונשארתי עם 4 עדד הניתוח. השעות עברו ושוב האטות ושוב חמצן . הגעני לשעה 16:45 הוחלט לנתח אותי בהקדם !! הלב שלי בתחתונים לא הייתי מוכנה לזה בכלל נפשית אבל כן בגלל שזה היה מתוכנן ידעתי למה אני נכנסת ובחרתי מנתח , בחרתי איזה ניתוח (סיכות או דבק וכ'ו...) ורציתי שיספרו לי את כל מהלך הלידה. טוב הכניסו לחדר ניתוח בעלי היה עם הבן שלי בבית אבל מי שליוותה אותי הייתה חברה שלי הכי טןבה שיש. התחילה בטלפונים ולספר מה בדיוק קורה. אני בחדר ניתוח והמיילדת שואלת אם אני מוכנה אמרתי שלא אבל בסדר נעבור את זה. התחילו בהרדמה חלקית , אחרי כמה שניות לא הרגשתי את הרגליים והנה התחלנו בלחץ בבטן. הרגשה לא נעימה בכלל!! הם בינתיים סיפרו לי את כל התהליך עד שהבן שלי יצא. אמרה לי האחות שהייתה לידי הנה הוא בדרך אבל סיפרה שחבל התבור הסתובב סביב התינוקי 3 פעמים קיבלתי קצת קשה אבל אופטימית וישר שאמרה הנה הוא והוא ישרר בכהההההה איזה נססס!!! וישר העלו לפגייה. בינתיים המנתח (אין על מנתחים כמוהו גם ניתח אותי אצל הראשון) מספר לי איזה ניתוחים יש אמר שברוך השם אין הידבקויות ושאל אותי אם אני רוצה דבק כמו בניתוח הקודם אמרתי לו שכן אבל אמר שיש ניתוח חדשי מ 2019 שזה ניתוח דבק עם סיכה אחת נמסה אמרתי לו אין לי בעיה. בינתיים אני מיובשת ורוצה רק מים. ההרדמה גירדה לי את הפנים בטירוף שחררו לי יד אחת ופשוט גירדתיי עד שפצעתי את עצמי. נגמר ניתוח והלכתי לחדר התאוששות וישר בעלי התקשר לחברה שלי שיחת וידאו וגם בעלה היה שם ואמרו לי מזל טוב וממש ממש מרגש והאחות שהייתה איתי בחדר ניתוח צילמה תמונות ומתוכן את התמונה הזו שמאוד ריגשה אותי. לא נרדמתי (שאחרי הניתוח הראשון ישנתי כמו מתה) לא יודעת משהו לא נתן לי לישון אבל הייתי צמאה ממש. בינתיים הרגליים שלי פשוט מתות וזה נורא להרגיש את זה ככה והייתי עם קטטר גם. העלו אותי אחרי שעתיים למחלקת יולדות וכבר מזל טןב מזל טוב ןשאלתי כמה משקל הילד והוא נולד 2.230 דווקא משקל תקין אמרה לי ואמרה שניראה לה שאם הייתי שורדת על הניתוח אולי הוא היה מגיע ל 3 קילו לפחות אבל לא נורא הכל לטובה העיקר הוא בריא ואני בריאה! שנינו קיבלנו אנטיביוטיקה בגלל הדלקת ברחם . ההרדמה לאט לאט ירדה ממני והתחלתי להרגיש כאבים אבל כאבים אחרים לא ממש דוקרים אותי ואמרתי שהניתןח הזה ההחלמה תיהיה יותר קלה וזה אכן כך. ובאותו יום פשוט קמתי על הרגליים שאחרי שניתוח הראשון לא קמתי בכלל אפילו לא למקלחת. הרגשתי יותר טוב כמובן לקחתי משככי כאבים בזמן הצורך ואכלתי דברים רכים להוציא צואה ועזר לי להוציא צואה יום אחרי. ביום השני לניתוח רצו לשים אותי על כסא אבל התעקשתי ללכת לבד והלכתי לבן שלי לפגייה היה באינקובטור היה עצוב לראות אותו ככה אבל בסך הכל המצב שלו טוב. לפני 6 ימים העבירו אותו לעריסה יש לו רק את הסיטורציה וזונדה כי הוא עדיין חלש במציצה אבל אנחנו ההורים והצוות בפגייה עובדים איתי המון על גירויים והוא מתקדם לאט לאט ברוך ה' המצב שלו ממש טוב חמסה חמסה חמסה . אמור להשתחרר עוד שבוע אני חושבת שעד 36 הוא ילמד לאכול לבד מהבקבוק בעזרת השם אבל הוא פשוט מתווק אמיתי!! אני השתחררתי הביתה לפני 3 ימים אני הולכת לגמרי , עושה המון שטיפות ונחה בין לבין. הןלכת הרבה לראות את הבן שלי ולהאכיל אותו ולעזור לו וממש כייף. הוא ישתחרר בסופו של דבר הביתה ! מאחלת לכולן הריון קל ותקין ומי שאחרי לידה החלמה מהירה ותגדלו בהמון נחת את הקטנטנים שלכן!!