סיפור לידה אולי קצת מאוחר מדי אבל הייתי צריכה להתאושש אז ככה הייתי שבוע 37+2 ביום ראשון התחילו לי צרים והם היום ממש סדירים כל 2 דקות בגלל שזה לידה שניה שאלתי פה בקבוצה ואמרו לי ללכת למיון כמה שיותר מהר סדרתי את הילדה לקחתי אותה לאמא שלי הגעתי לבית חולים עדיין עם צרים סדרים כל 2 דקות בדקו לי פתיחה הייה פתיחה 2 אחרי כמה שעות הצרים פשוט הפסיקו והפתיחה נעצרה נשארתי באותו לילה באישפוז בבוקר אמרו לי לעשות הערכת מישקל המישקל יצא 2.350 ואמרו לי שהעובר ממש קטן וצריך לאוציאי אותו הכניסו אותי לחדר לידה עם פיטוצין הצרים התחזקו הרגשתי שאני עומדת להתעלף היה לי סחרחורת מטורפת ובקשתי מהרופא שישחרר אותי זה זה לא עושה לי טוב הוא אמר לי שזה על אחריותי אמרתי לו אוקי לא הנתי בדיוק השבוע היה יחסית מוקדם ולא הבנתי למה נתנו לי זרור גם הילדה שלי נולדה קטנה שבןע 40 במישקל 2800 אז אמרתי לו שאני רוצה שזה התקדם לבד כי היו לי צרים שלי החזירו אותי להשפוז ללידה הזאת הגעתי בהרגשה שאני לא עוברת אותה עוד במהלך ההריון אמרתי לבעלי לשמור על הילדים היית לי תחושה לא טובה כל יום עבר והיו לי צרים מטורפים אבל לא סדירים אין שום התקדמות בפתיחה ביום רביעי ירדתי לים ליד הבית חולים והתחלתי לדבר עם בורא עולם עשיתי ממש תיקון הרופאים אמרו שין ברירה חייבים להכניס אותי לחדר לידה עם פטוצין עוד התייעצתי עם המנהל מחלקה ועם רב מה לעשות הרבה אמר שאם יש סכנה הכי קטנה לעובר צריך ללדת חוץ מהמשקל לא היית שום בעיה אבל בסוף נכנסתי לחדר לידה ביום ב5 בערב עם פיטוצין בהתחלה לא היו צרים נסבלים צחקתי עם בעלי והכל היה בסדר הבשעה 3בלילה התחילו להתחילו להשפיעה הצרים של הפיטוצין צרים חזקים מאוד! הפתיחה הגיעה לפתיחה 4ונתקעה בזה אז החליתו לבקוע לי את המים הרי הפקיעת מיםהצירים התחזקו יותר בפתיחה חמש כר צעקתי שאני רוצה הפידורל למרות שבךידה הקודמת הוא לא השפיע בכלל בא המרדים דקר פעם אחת לא הצליח ואני בנתיים עם צרים שלא יורידים פשוט ממשיכים וממשיכים והוא אומר לי לא לזוז אני לא זזה עוד פעם דקירה שוב לא הצליח להכניס למקום הנכון ואז בפעם השלישית "הצליח" אני מחכה שהפידורל ישפע ובנתיים אני מתה מהצירים הביאו לי חזוקים להפידורל וזה לא משפיעה ואני צורחת לאלוקים שיעזור לי הפתיחה מתקדמת ב5 בבוקר הייתי עם פתיחה שבע במצב נורא שהרגשתי את הכל בשעה 7 אמרו שאני בפתיחה 10 ושאני צריכה להתחיל ללחוץ אני מתאמצת ממש מנסה והוא לא יוצא אני מתה ממש מחוסר כוחות מכאבים סוף סוף התינוק יצה שמו אותו עלי אבל מהר מאוד לקחו אותו כי התחלתי לרעוד הגוף שלי התחיל להבד מלא דם ואני רואה שחור את הרפאים מתלחששים בחדר ואני פשוט לא פה אני מתחילה ליראות את עצמי מהצד הרגשתי שהנשמה שלי נלחמת לאישאר הרגשתי אותה יוצאת ונכנסת לגוף שלי נתנו לי מלא זריקות לעצור את הדימום לאט לאט הדופק שלי חוזר הגוף שלי רעד כולו אחרי כל זה רצתי פשוט לעומד על הרגליים הרפאים לאאמנו שאחרי הפדורל וכל מה שעברתי שאני פשוט עומדת כמובן שקצת בלי שבוי משקל אבל עומדת אני מריגשה שהתיקון שעשיתי יום לפני היה מה שהציל אותי הלידה של הבת היית הרבה יותר קלה משל הבן אבל ברוך השם אני אחרי זה ויש לי שתיי ילדים מדהים תודה בורא עולם שנתת לי זכות לגדל אותם

נראה לי שיש לי טיפטוף של מי שפיר אני בשבוע 38 ויש לי הפרשות ממש מוגברות וכשאני מתאמצת אני מרגישה שהתחתונית שלי רטובה, יש לי בנוסף כל הזמן צירים לא משהו סדיר אבל יש בהחלט לפחות שתיים בשעה. מה עושים?

אם קמתי בלילה מכאבי גב תחתון ולחץ בטוסיק, כאסים חדים וגם כאבי בטן תחתונה זה צירים או צירונים ??

בנות יש לי חתולה אפשר לנקות את הארגז עם כפפות ומסיכה? או עדיף לא לקחת סיכון?

מתוסכלת כברר שבוע 34+4 קוצר נשימה מלחית הרופא אמר שאין מה לעשות עם זה ככה זה בהריון חרדות לא מסוגלת לצאת מהבית החום מתיש שאני עומדת הרגליים רועדות מרגישה שהן לא מחזיקות אותי כאבי ראש סחרחורות חולשה גלי חום מרגישה כמו זקנה אין לי כבר כוח והזמן לא זזזזז

היי שבוע 34 כאבים כמו מחזור תקין?…