חייבת לשתף, באמת שאני אסירת תודה על הבן זוג שלי, ילדתי לא מזמן בת מהממת תודה לאל, רוב היום אני לבד בבית, הבן זוג עובד המון כל יום וגם חלק לילות בשבוע כולל שבתות וקשה לי שאני הרבה לבד, הוא מנסה לעשות המון כשהוא בבית מתקן ובונה דברים, אפילו שלפעמים בא לי רק שיחזור וישב איתי בלי לבנות או לסדר כלום, בלילות אני מאכילה אותה ושואבת ומחליפה טיטול כי לא בא לי להעיר אותו כי יודעת שמחר הוא יצטרך לתפקד בעבודה.. ובכנות זה קשה ואני עוד אחרי קיסרי חירום, בלילה לפני יומיים הילדה צרחה כל הלילה הייתי גמורה ומתוסכלת ניסיתי לשאוב והיא צורחת בחדר אז הערתי אותו שינסה להרגיע אותה הרגשתי שמאבדת את זה, עד שהוא יץהתעורר בשעה טובה הוא הרים אותה, חזרתי לשאוב ושמעתי אותה עוד פעם צורחת, הלכתי לחדר וראיתי אותה איתו על המיטה צורחת והוא נרדם, הייתי מתוסכלת ברמות, לקחתי אותה טיפלתי בה כל הלילה והייתי גמורה מעייפות, בכיתי כל הלילה והייתי עצבנית עליו בטירוף, בבוקר שהוא קם לא רציתי לראות אותו ולא כלום הייתי עצבנית, עשיתי את עצמי ישנה ןסובבתי את הראש שלא יראה שבכיתי.. כשיצא ראה שהעימץניים שלי אדומות ואמר וואי הלכת לישון עם האיפור והתנפחו לך העיניים לא הגבתי. אני בטבעי בנאדם שלא מדבר ופשוט שתקתי והנהנתי והוא נסע לעבודה, בצהריים אמרתי בשביל מה סתם להיות מתוסכלת ועצבנית והוא בכלל לא יודע מזה ועל מה זה... אז כתבתי לו בהודעה ושלחתי, הוא קיצר את העבודה אתמול והגיע לבית, הכין אוכל והתנצל האכיל את הילדה כל הערב, קילו איתי את הילדה כדי ללמוד איך והחליף לה טיפולים, באמת שהיה ערב כיף, בלילה נכנסנו לישון וכיוונתי שעון כדי להתעורר להאכלות בלילה כמו כל לילה, הוא לא מתעורר מכלום.. בבוקר אני קופצת מהמיטה ואומרת שיא לא התעוררתי מהשעונים הילדה לא אכלה הלילה!!! ( היא קטנה מאוד אז צריך להעיר אותה לאוכל) והבן זוג אומר לי כן, רציתי שתשני וראיתי שיש מספיק בקבוקים במקרר ללילה אז כיביתי את השעונים שלך ואני האכלתי אותה, האמת שכלכך התרגשתי, מהלידה לא ישנתי ככה רצוף.. והכי שמחתי שכתבתי לו אפילו שבדרך כלל אני פשוט נשארת עם הכל עם עצמי ולא אומרת כלום ומחכה שיעבור לי.. כלכך שמחה ששיתפתי ושככה הוא הקשיב ובאמת שהשתדל, הדבר היחיד שיש לי לאמר זה שאם משהו מפריע לכם- תדברו, אל תישארו עם זה מתוסכלות לבד.. חח לא יודעת אם קראתם עד לפה אבל אני הייתי חייבת לשתף..