מין העובר היי בנות אני שבוע 13+4 ויש לי אולטרסאונד אצל הרופא נשים מה הסיכוי שהוא יכול לראות אם זה בן או בת ?

שבוע אחרי לידה דיכאון שבוע אחרי לידה. חזרנו מבית חולים והיה לי הלילה השה ביותר בחיים שלי נראה לח וזה רק הראשון. לא הפסקתי לבכות ואני יודעת שיש הורמונים. פשוט בחיים שלי לא הרגשתי ככה. כובד האחריות הזאת. בעלי אומר שאני קשה עם עצמי ומגזימה כי רק חזרנו מבית חולים ואנחנו עוברים שינוי מטורף. הוא צודק אבל מרגישה שלא מצליחה להתרכז בכלום. מכל פיפס שלה אני קופצת. לא מצליחה להניק כי היא מסרבת. אפילו פטמת סיליקון שמתי ולא עובד. נמאס לי לשאוב כל היום! בסהכ שבוע מאז הלידה ואני מרגישה שחרב עלי עולמי. כל כך אוהבת אותה כשמחזיקה אותה אבל היא מתישה אותי! מדמיינת את החיים עכשיו כאישה מוזנחת ובטח איך אוריד את ה15 קג שנשארתי איתם כשאני לא יכולה לאכול אוכל נורמלי. רק שטויות כי אין לי זמן להכין כלום. מרגישה שהבית לא מתפקד והכל נופל על בעלי. והגי גרוע שיש לי מחשבות של למה בכלל עשיתי את הילדה הזאת? ומה היה רע לי בחיים עד עכשיו? איך נשים אחרות מתמודדות עם העול הזה? זו רק אני שלא יכולה לעשות את זה? כולן מבסטויות אחרי הלידה ורק אני בדיכאון וחרדות להישאר איתה לבד? בבקשה ספרו לי על החוויות שלכם אחרי לידה ראשונה. האם גם לכן היו מחשבות קשות כאלה?

בכי הבת שלי בת 6 שבועות והבכי שלה מחריש אוזניים.. היא ממש צווחת כאילו מישהו מכאיב לה.. זה פשוט נוראי.. אני לא יודעת מה לעשות כדי לעזור לה..

עוד שבוע קיסרי ..דואגת לבן שלי ביום שבת מתאשפזת לקיסרי חושבת שהבן שלי יהיה לבד עם אבא שלו בוכה , מתוסכלת, מלאה בחרדות וגעגועים חושבת אם יקרה לי משו מי יעניק לו את האהבה שלי , הוא קטן בן שלוש האם יזכור אותי האם יבין איזו אמא אוהבת יש לו אני מפחדת מאוד ..אני רוצה להיות רק אמא שלו וזהו להיות לידו שיגדל באהבה שלי בחום שלי

הקאות עם צירים היי לכולן, שבוע 40+1 התחלתי אתמול להקיא בלי סוף והתחילו לי צירים וכאבים מטורפים לקראת הלילה. בגלל שהצירים היו כל 30-40 דק העדפתי להישאר כאובה וסובלת בבית במיוחד שהרגשתי את הפשוש בלי סוף בתנועה.. חיכיתי לבוקר ללא שינה, שוב הקאתי צירים כל 15 דק גמורה..כאבי ראש,סחרחורות. מגיעה למיון, האחות אומרת לי קודם כל ניקח לך דם ונעשה לך עירוי בגלל הבחילות וההקאות.. לא אמרה שיש קשר בין הצירים להקאות אלא שפשוט כנראה אכלתי משהו לא טוב.. באמצע הבדיקת דם.. הרגשתי שאני מתעלפת ןעומדת להקיא. העפתי אותה ואת בעלי ופשוט הקאתי כמו ברז פתוח עליי,על עצמי ועל בעלי.. הרגשת הקלה מטורפת במיוחד שהיה עירוי שגרם לי להחזיר את הנוזלים שאיבדתי במהירות. לאחר מכן,בדיקת פתיחה-אין פתיחה צירים הפסיקו. חיכינו שעתיים..חזרו הצירים בדיקת פתיחה, אין פתיחה הציעו זירוז למרות שהכל תקין אצל העובר ולא הסכמתי כי הייתי כבר מותשת, מי יצליח ללדת עכשיו עם לילה ללא שינה, התייבשות וכאבים מטורפים?? חזרתי הבייתה.. מהצהריים מנסה לנוח, לשתות הרבה החוסר נוחות והצירים והבחילות שבאות והולכות פשוט הורגים לי את הנשמה.. מה לעשות???? סליחה על החפירה.. אבל ממש לא בא לי לנסוע לבית חולים שוב עד שבאמת ארגיש שאני צועקת לשמיים..

הייי מישהי לקחה אסטרופם יש לו תופעות לוואי??????