ראיון עבודה התייעצות עברתי שלב ראשון לעבודה בתפקיד מאוד משמעותי. אני בשבוע 7 כלומר ממש ממש בהתחלה. מצד אחד אני יודעת שלא צריכה לספר מצד שני אני אדם של אמון ומרגישה לא בנוח להתחיל ככה מקום עבודה חדש. מה הייתן עושות? חשבתי שאם אעבור ואתקבל אז אספר ואתן להם את האופציה להחליט שלא אבל הבנתי שהם לא יוכלו להגיד לא.....בקיצור מבולבלת

yoyo? מישהי ממליצה על העגלה הזאת טיולוןן ואמבטיה ? היית לי מימה ואחריי חודשים נתתי אותה לאחותי סיוט

בנות נושא באמת כואב לי !! 5חודשים הראשונים בהריון אפילו לא יצאתי מהבית היה לי בחילות נוראיות כאבים אני לא יכולה לתאר אותם אפילו , אני (מ11חודשים נשואה )כשהותאששתי קצת אחרי החודש החמישי התחלתי לצאת לנסוע להורים לחתונה לאירוע פה ושם לחברות טובות או לחברים של בעלי כל אחת מיאתנו אוהבת להצטלם עם בעלה אני גם ואפילו לא מפרסמת את התמונה אני לוקחת תמונה רק בשביל הזכרון כאילו לא מהבנות ש24שעה מפרסמות תמונות , אבל בעלי לא אוהב להצטלם בכלל הוא גם מעיר לא לא רוצה ,פעם שנייה אני אצטלם כאילו מה נסגר הכרתי אותו מלפני6שנים היה מצטלם איתי בכיף ! היה אירוע לא מזמן לחברה שלי בקשתי ממנו לקחת תמונה אני והוא ביחד ( כאילו אני אוהבת אותו ורוצה להיותבטלפון שלי תמונות של שנינו ביחד ) והוא סרב ועכשיו ממש עכשיו יצאנו לפרק בקשתי ממנו וסירב וזה ממש כאב לי ובכיתי ואמרתי לו שאהי שוב לא אבקש והוא לא אוהב להצטלם איתי שיגיד מהתחלה !!!וכל הסיפור הזה שכתבתי אותו פה בפורם מילה במילה הוא שמע עכשיו ממני לא יודעת אם זה נורמלי לא נורמלי או זה הורמונים ! האם אני נסחפתי ועשיתי סרט מכלום אני לא יודעת מה אתן חושבות על הנושא באמת ???

מצב מסובך, בעל לפני פיטורים והמתח ביננו חוגג אוקי, אז בעלי לפני פיטורים. התכוננו אליהם כי הוא נכנס לעבוד שם לפרק זמן קצוב מראש... הוא חשב שיהיה חכם ויביא איזשהו אישור מזוייף שיאלץ את המעסיקים להשאיר אותו לתקופה נוספת או לפחות לדחות לו את השימוע (אנחנו אחרי תקופה לא קלה מבחינה כלכלית ועדיין לא ממש יצאנו ממנה. הוא פחד מאד שניפול שוב) הוא לא ממש שיתף אותי בזה אבל אמר משהו ואמרתי לו שאני לא חושבת שזה נכון ולא שווה להסתבך עם שקרים. לא שם עליי ועשה את זה בכל זאת (לא שיתף אותי בהחלטה שקיבל) המעסיקים עלו על הזיןף, קראו לו לשיחת בירור ואמרו לו שיעשו בדיקה נוספת. השיחץ בירור איתו נעשתה ביום ה' ורק ביום א' בלילה הוא סיפר לי את המצב ואמר לי שלוקח חופש מהעבודה עכשיו לכמה ימים כדי להתאפס. כמובן שלא אמרתי לו "אמרתי לך" וכו'... חיבקתי אותו ואמרתי לו שיהיה בסדר ולמדנו לפעמים הבאות אבל עכשיו נהיה חזקים ביחד ונעבור את התקופה הזאת, הוא המשיך להיות עצבני ומבואס כל אותו לילה, התלונן שהראש שלו כואב ובשלב מסויים אמר שיורד לדבר עם חבר כדי להתאוורר. חסר בנאדם חדש. הרגשתי דחויה, שאני לא מספקת לו את מה שצריך ואולי התמיכה שלי לא שווה מספיק אבל בסדר. שתקתי. בסך הכל שמחתי לראות שהתאןשש קצת. עכשיו הוא החליט שהוא הולך להוציא ימי מחלה, ייעצתי לו שיתלונן על מיגרנות וכאבים בחזה (שבאמת סובל מזה מאד בתקופה האחרונה, תלינו את זה בעומס ובעישון הכבד שלו וכל הזמן ביקשתי ממנו שילך להיבדק. עכשיו אמרתי אם גם ככה הוא מוציא ימי מחלה שיהיה על משהו אמיתי וילך להיבדק באמת) אמר לי לאא אני הולך להוציא על כאבי גב לזה נותנים הכי הרבה ימים. אמרתי לו שזאת דעתי ושיעשה מה שחושב. כמובן שעשה מה שהיה נראה לו מתאים ולא הקשיב לי. חוזר מהרופאה, אני מכינה לו ארוחת בוקר רוצה שיהיה לו לפחות נעים בבית שואלת אותו מה היה, אומר לי סתם הביאה לי מלא בדיקות אמרתי לו איזה בדיקות? הוא מתעלם נכנס לחדר, חשבתי שלא שמע אז שאלתי שוב ושומעת אותו מדבר עם חבר בטלפון ומספר לו בדיוק מה היה ואיך ומתייעץ איתו מה לעשות הלאה אני פשוט פגועהההה! הוא אשכרה לא סופר אותי, לא את העצות שלי, לא את ההתעניינות והאכפתיות שלי. כלום!!!! זה מחרפן אותי. בשלושה ימים האלה הוא רק רובץ במיטה ורואה סרטים מהבוקר עד שהולך להוציא את הילד מהגן, לא עושה כלום בבית (חוץ מללכלך עוד כלים ולהוסיף לי לכביסות) בזמן שאני עובדת, מנקה, מסגרת, מבשלת, יוצאת לקניות וכו... וזה בסדר מבחינתי. אני מבינה את הקושי והלחץ שהוא נמצא בו ולא הולכת ללחוץ אותו בשבועות הקרובים, מלכה שיסיים עם העבודה שלו ירגע עוד שבוע שבועיים בבית ולאט לאט שיתחיל להתאפס, לחפש עבודה חדשה וכו'... אבל מינימום! גם אני בלחץ מהמצב, גם אני מרגישה חוסר יציבות עכשיו וחוסר וודאות מהעתיד (היתה לו עבודה עם תנאים מצויינים והוא המפרנס העיקרי) ואני בסך הכל מצפה לשיתוף, שנעבור את זה ביחד אני יודעת שחפרתי, סורי. פשוט אף אחד גם לא מהמשפחה לא יודע את המצב ואין לי את מי לשתף

14+3 כאבי מחזור וגב תחתון .. מה אומרות ??

בנים או בנות?