אני חדשה פההה אבל ממש בא לי לשתף בסיפור לידה הקודמת שלי (לידה שניה)! ביום של ה40 בדיוק לקראת הערב התחלתי להרגיש כאבים קטנים נחמדים כמו כאבי מחזור אחת לכמה זמן הבנתי שמשהו מתקדם אבל עדין באיזי שלי.. אוכלת מסדרת וכו ב1 בלילה לא נרדמת מתחילה להכנס לגוגל וכל הפוסטים שקופצים לי זה לידה שניה לא הספקתי לבית חולים וכו.... מצחקקת לעצמי שאיך דבר כזה בכלל יכול לקרות ואני אוטוטו הולכת לקבל את האפידורל אהוב ליבי. הצירים נהיים תכופים אבל לא מאד חזקים ויצאנו לבית חולים. המחלקה הייתה ריקה לגמרי תיקתק מוניטור ובדיקה. פתיחה 1.5 צירים אין במוניטור אמרו לי ללכת הבייתה בגלל הקורונה חבל לאשפז אותי ושאחזור עוד כמה שעות היה בערך 3-4 לפנות בוקר חוזרת הביתה נכנסת למיטה עם מזגן ומאוורר מהחום של הכאבים ופשוט שוכבת... כל ציר עדין נסבל ואני שורדת. לדעתי התעלפתי לסירוגין בעלי אומר ׳שנרדמתי׳ ואז שמעתי פלאק בבטן שהסתבר שזו ירידת מים... הבנתי שמהר צריך לנסוע לבית חולים (בלידה הראשונה עשו לי פקיעה ואפידודל) עושה שני צעדים לצאת מהחדר והופפפ ציר לחץ!!! קלטתי שמשהו קורה כי זו הרגשה שלא חוויתי בעבר.. אמרו לי בואי ניסע עשר דק אנחנו בביח.. עושה עוד שני צעדים עוד ציר לחץ(!!!!!) צורחת שיזמינו לי אמבולנס ישר נתנו הוראה שאני אשכב איפשהו... וחסדי השם.. מה הדבר הראשון שעלה לי לראש מכל הפוסטים בגוגל?? לפרוש שמיכה מגבת משהו מתחתיי 🤣 כדי לא לכלך כמובן מדא הגיעו אחרי 15 דקות . 3 לחיצות וברוך השם נולד הנסיך המושלם בסלון ביתנו.... הייתה לי חווית לידה מדהימה ומתקנת אפס קושי בהחלמה או שוק. לא מספרת כדי שתתכננו את זה כי חלילה כל סיבוך קטן יכול להיגמר רע מאד. אבל מי שנקלעת לסיטואציה-לא לשכוח לפרוש משהו מתחתיה😅 ופשוט להנות מהחוויה המטורפת הזאת! סליחה על החפירההה