היי בנות אני דתיה ולקראת לידה ראשונה לי ולבעלי יש משיכה מטורפת אחד לשני מהרגע שהכרנו עשינו סקס בלי הפסקה ואפילו סתם כל היום מתמזמזים ומתחבקים, מאז שהתחתנו יצא בקושי שהיינו בנידה בגלל שנכנסתי להריון חודשיים אחרי החתונה אבל גם כשהיינו בנידה זה היה פשוט קשה בטירוףףףףף ובקושי עמדנו בזה עד המקווה….עכשיו שאני לקראת לידה ויודעת שאחרי זה ניהיה אסורים מלא זמן זה פשוט מלחיץ אותי בטירוףף איך עומדים בזה???? איך מתאפקים לא לגעת עד המקווה מילא סקס עוד אפשר להתאפק אבל אהבה קצת חיבוקים נשיקות דתיות לא היה לכן קשה????
הריון ולידההריון ולידה
💬9 תגובות

תגובות (9)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי16 ביוני 2021 בשעה 17:54
קשה מאד עד היום קשה גם נכנסתי חודשיים אחרי חתונה להריון ראשון כיום נשואים כבר קרוב ל4 שנים ועדיין קשה לי לא לחבק אבל זו מצווה וזהמה ששומר בתכלס🤷‍♀️ אשקר אם אגיד שלא היו נפילות (לא לשכב חלילה) אבל כל חודש משתדלים עוד יותר להתחזק בזה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי16 ביוני 2021 בשעה 17:55
זה לא קל אבל צריך לזכור שהכל מאוד משתנה.. לידה ראשונה משנה מאוד את החיים ויש את ההלם הזה של ההורות לראשונה.. בכל מקרה בדרך כלל אחרי לידה אני כל כך עייפה וחלשה ואין לי ממש סבלנות... ועד שמתאוששים כבר מותר בכל מקרה ואז ההתחדשות עוד יותר מרגשת...
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי16 ביוני 2021 בשעה 17:55
וזה לא שאנחנו פוצי מוצי אפילו נגיעות של להעביר דברים בין לבין הכוונה שלי שזה קשה או סתם כזה לעבור ולתת כיף
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי16 ביוני 2021 בשעה 18:07
הכי קשה שיש.. אבל זה באמת משתלם. אני כל החודש התשיעי חשבתי על הזמן שאחרי הלידה ומה שהחזיק אותנו זה ההחלטה המשותפת שאיןןן מקום לנפילות, בטח לא אחרי המתנה שקיבלנו. כמובן תפילות ותפילות ועידודים לבעל, לא להכנס למחשבות על זה ובטח לא עם הבעל. ובעזרת השם תצליחו, יכולה לומר לך שאם תצליחו לשמור הכל אתם כל כך תתרגשו מהחיבוק שאחרי המקווה, לנו זה הרגיש פי אלף יותר מאשר הפעם הראשונה שהתחבקנו.

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

מה נסגר עם רופאי משפחה?? ברביעי הלכתי למרפאה כשעוד היה לי רק כאב גרון שידעתי שהולך להתפתח לצינון. כשציינתי את ההריון הרופאה לחצה על הבטן ואמרה שזו צרבת (אני יודעת צרבת מהי, דווקא הפעם זה ממש לא היה צרבת). מפה לשם יצאתי עם המלצה לגירגור מי מלח ועם תרופה לצרבות. מה שחששתי קרה ומאז אני עם צינון נוראי, אתמול בערב כשלא הצלחתי לנשום החלטתי לנסות שוב וקבעתי תור נוסף (תור מהיר של 5 דק' מהיום-למחר אצל רופא שנמצא בתורנות במרפאה, בשני המקרים). כשאמרתי לרופא (אחד אחר הפעם) שבאתי לבקש משהו שיעזור ושאני לוקחת בינתיים כדורי אקמול הוא כמעט צעק עליי למה אני לוקחת אקמול?? אמרתי שזה הדבר היחיד שאני יודעת שמותר. הוא חזר ושאל איך קשור אקמול לצינון או לחולשה. כל-כך התבלבלתי ממנו שהתשובה הבסיסית של כואב לי כל הגוף, אקמול משכך כאבים ופשוט עוזר לי, לא הצליחה לצאת לי מהפה. בסוף הזכרתי שיש לי גם כאבי ראש (איך לא יכאב, אין לי חמצן) ואז זה פתאום היה נשמע לו הגיוני.. חוץ מימי מחלה הוא לא נתן לי שום דבר. לא המלצה, לא משהו טבעי לא תרופות סבתא.. כלום. אמרתי לו שלאחותי כשהייתה מצוננת בהריון נתנו אינהלציה וזה מאוד עזר לה - ושוב הוא צעק עליי מה פתאום אינהלציה?? איך זה עוזר בדיוק? מאיפה לי לדעת?? אם הייתי משתמשת הייתי כנראה יודעת אם זה עוזר או לא ואיך, אבל אין לי ולכן אני מבקשת!!!! באותו רגע הרגשתי כל-כך חסרת אונים שהתחלתי לבכות בבת אחת ושאלתי אם הוא לא מצליח לחשוב על כלום שיכול לעזור לי לנשום. איך שהוא ראה שאני בוכה הוא אמר "טוב אני רואה שאת מרגישה במצוקה ונסערת מההריון שלך... בואי נסיים ותקבעי תור אצל הרופא הקבוע שלך" כשהתלבשתי אמרתי לו שאני לא מתוסכלת מההריון, אלא מהצינון ומזה שהוא אומר לי שאין לו מה לעשות בשבילי. הוא המשיך ואמר תאמיני לי שאם לא היית בהריון לא היית כל-כך מתוסכלת מצינון. מה זה הדבר הזה??? סליחה על החפירה אבל הייתי חייבת לפרוק
הריון ולידההריון ולידה
💬8 תגובות👍1 לייקים