בנות אשמח לתובנה או עצה כותבת מאנונימי כי קשה לי אבל אשמח שתתייחסו אני קצת בתקופה קשה לאחרונה לא האמנתי שארגיש ככה סה'כ ביומיום שלי מתפקדת והכל דופק כרגיל ב'ה זוגיות בסדר וכו.. בזמן האחרון אני מרגישה קשיים שהצטברו לי אני חודש לפני לידה שלישית המצב הכלכלי לא משהו הודות לשנת הקורונה. בעבודה יש עומס גדול גם על הרגשות שלי ואני מרגישה שאני פשוט קורסת לא באלי ללכת לעבודה רק כל היום לשכב במיטה.. כל המתח הזה משליך גם על הזוגיות שלנו ולאחרונה בעלי ביטל את האשראי ורוצה שכל פעם שאצטרך אבקש ממנו מזומן ז'א לעבור להוציא רק מזומן.וזה ממש קשה לי הייתי רגילה לקנות חופשי כמובן לא מופרז מידי וגם אני כועסת עליו כי אני מרגישה שבמקום לנסות להגדיל את ההכנסה הוא מנסה רק לצמצם אין לנו הכנסות גבוהות סה'כ אני מכניסה סביבות 6,500 והוא פחות ממני וזה משתנה... יוצא לי לבכות הרבה לאחרונה וגם קשה לי ממש לדבר איתו על הנושאים הללו כי מרגישה כמו מבוי סתום ולא מבינים אחד את השני אני מרגישה שאני יותר מידי מכבידה ומעמיסה על עצמי ושאני לא אתפוצץ עוד רגע.. במיוחד בחודש הקרוב שהולך להיות לנו המון הוצאות וגם מוכרחים לעבור דירה כי כבר נהיה ממש צפוף וזה גם מעיק עלי. יש לציין שסה'כ הוא בעל טוב ורגיש ועוזר אבל ההסתכלות שלנו על החיים ממש שונה והוא מתנהג הרבה פעמים כמו ילד וזה מתסכל אותי ברמות בגלל זה מעדיפה לא לדבר ואז זה רק אוכל אותי מבפנים. מרגישה שההריון הזה ההורמונים עלו לי לי על כל העצבים אני נורא מתוחה וחוששת מאחרי הלידה... ושלא נדבר על הלידה שאני רק מדחיקה ולא חושבת אפילו בהריונות הקודמים הייתי ממש מוכנה נפשית... לפחות הוצאתי מהלב מה שאני מרגישה אם יש למישהי עצה או תבונה אשמח תודה למי שקראה🙏