חייבת לשתף ולפרוק היי בנות מתנצלת מראש זה הולך להיות ארוך .. אני בשבוע 33+1 בהריון רביעי לאחר 3 הפלות עוקבות עברתי 3 הריונות בשנה וחצי הראשון טבעי וספונטני השני בעזרת אקוקלומין זאת תרופה שגורמת לביוץ(יש לי שחלות פולציסטיות) היו מספר נסיונות נוספים לאחר מכן שכשלו והשלישי בעזרת אקוקלומין והזרעה. את הרביעי נקלטתי אחרי שנה פלוס מינוס אחרי השלישי, טיבעי ללא שום עזרה ברוך ה' וההריון תקין ובריא ( למעט סוכרת הריון שהתגלתה בעמסות סוכר ) אך ברוך ה' לא מתלוננת ! (כל ההפלות קראו בשליש הראשון ) לצערי כל ההריון הזה אני לא מצליחה להיפטר מפטריה בנרתיק נסיתי תרופות ומשחות וכלום לא באמת עוזר היתה תרופה אחת שעסקה לי לשבועיים שלוש וזהו אני ממש סובלת בזמן האינטימיות עם בעלי וכואב לי מאוד ושורף לי ובטח שאני לא נהנת וסובלת ואנחנו שוכבים לדקה וחצי וזהו וגם זה פעם בשבוע שבועיים בלחץ בגלל שאני כל כך סובלתאני משתפת את בעלי תמיד והוא יודע ומבין הכל והוא גם רואה שאני סובלת אבל לצערי זה ככה כבר כמה שנים בעצם מאז ההפלה הראשונה שלי שאני סובלת מאי חשק מיניות ושאני סובלת מאוד בזמן הסקס והחדירה שורף לי ברמות קשות ! והכאב והשרפה מלווים אותי גם לאחר הסקס ולפעמים יום יומיים לאחר מכן ולפעמים גם אחרי השתן שורף לי עכשיו לא נראה לי הגיוני שאני סובלת 3 שנים מפטריה ,הגיוני לי יותר כל ההריון, אבל לא 3 שנים וטופלתי אצל כמה רופאי נשים וגם עברתי וביצעתי בדיקות שיגרתיות לאורך השנים ואף אחד לא בא ואמר יש לך פטריה גם שהתלוננתי על כאב רק במהלך ההריון נאמר לי שיש לי פטריה כל פעם שבדקתי לאחר שהתלוננתי. אני מרגישה ממש עצוב מזה אנחנו זוג צעיר רק בתחילת החיים שלנו יחסית לקראת לידה ראשונה ברוך ה' וכואב לי שאנחנו לא מקיימים יחסים באופן נורמלי כמו זוג צעיר ואוהב ואני מתנהגת איתו ומתחמקת כאילו אנחנו 50 שנה נשואים. לא מרגישה שזה הוגן ופייר עבורו והוא לא אשם ואני אוהבת אותו מאוד אבל לא מסוגלת לספק לו את "צרכיו" ולא מסוגלת להיות איתו רק בגלל הכאב האיום שאני עוברת במהלך האינטימיות . חייבת לציין שלפני ההריון הראשון היינו ביחד כמעט על בסיס יומי והיום במשך 3 שנים כמעט פעם בשבוע שבועיים אפילו לפעמים פעם בחודש . בעלי מאוד מבין ואוהב לא דורש ולא רוצה שאסבול אבל אני רואה שהוא סובל . ניסינו מלא דברים אבל הכל כשל ניסנו ג'לים למיניהם אבל כלום לא עזר באמת . עכשיו במיוחד לקראת הלידה אני מפחדת מהכאב ומהכל והיינו בקורס הכנה ללידה והמיילדת אמרה לרגע ודיברה ואמרה שיש נשים שיש להם מחסום כזה או אחר ומאוד מקשות לגעת בהן נגיד בבדיקה לראות פתיחה וכו'.. בגלל שהן סובלות והמיילדת אמרה שיש דרכים לטפל בזה בעיקר טיפול פסיכולוגי למינהם אבל אין לי כסף מיותר לזה עכשיו והאמת שאני ממש מתביישת "לצאת" עם זה החוצה עם מטפל/ת . לאחר ההריון הראשון וטופלתי מספר פעמים אצל מישהי שמתמחה עם נשים שעברו הפלות וכו'.. ושיתפתי אותה שאני סובלת ולא נהנת בזמן האינטימיות ושאני מרגישה חסימה מהגוף שלי לצורך הזה והיא אמרה שזה יעבור עם הזמן. ולצערי זה לא עבר עד היום . מישהי עברה משהו בסגנון ויכולה להבין אותי ולשתף אותי מה היא עשתה ואיך היא הצליחה עם בכלל לטפל בזה ?