חייבת לפרוק נפגעתי מבעלי ברמות , יש לי תינוקת מהממת בת 9 חודשים הייתי בהריון שלה בזמן הקורונה ממש מהתחלה ובשיאה , תוך כדי כל המצב הזה ובגלל המצב התחילו לי חרדות , מכל דבר לבעלי לעצמי להריון , נוסעים ברכב ואני מתה מפחד , בכללי אני עצמי תמיד פחדתי לנהוג למקומות רחוקים אבל באמת מאז ההריון זה רק החמיר אני מתקשרת לבעלי כל פעם לפני שהוא מגיע למקום מסויים לראות שהוא הגיע ואם הוא לא עןנה אני אחייג גם 4-5 פעמים , בקיצור נהיה לו מאוד קשה עם זה הוא אומר שזה מפריע לו וככה וככה פתחתי בפניו את מה שאני צרגישה שאין לי שליטה על זה ועכשיו אני בהריון שני אני דווקא מרגישה שברוך השם אני מצליחה להתגבר על זה קצת יותר עדיין מפחדת מהמון דברים אבל פחות ( זה לא כזה משפיע על החיים שלנו אני בסך הכל מתקשרת אליו קצת הרבה ) בכל אופן זה הרקע , הוא התיעעץ עם הרב שלו והוא דיבר איתי ואמר שטוב אולי להתיעעץ עם פסיכאטר או רופא משפחה , בשביל כדורים לא חושבת שאני צריכה זה ממש לא ברמה הזאת קיצר הוא באמת בנאדם טוב אבל הבעיה שלו שהוא מתעצבן הוא אומר מילים מזעזעות אני כמובן לא שותקת ומעמידה במקום הוא בא אחרי קצת זמן להתנצל ואני תמיד סולחת אולי זאת הבעיה שלי החלטתי שאני רוצה שנעבור דירה עוד 5 חודשים ( גרים אצל חמותי כבר שנתיים ביחידה אבל די רוצה פרטיות ובית משלי ) לא יודעת על מה התווכחנו פתאום הוא אומר למה לא הלכת לרופא ״ את צריכה כדורים את פסיכפטית חולת נפש היתיי צריכה לדעת על זה לפני שהתחתנתי איתך ״ הוא יצא מהחדר ואחרי זה כמובן אחרי שעה בא להתחרט העפתי אותו ממנו לא מוכנה לעבור על סדר היום על משפט כזה אתה לוקח את החולשה שלי ומשתמש בה ? באיזה קטע אז הוא התעצבן אמר שאני ממורמרת ועצבנית כל היום והלך עכשיו תגידו לי אתם ? נשמע לכם תקין משפט כזה להוציא מהפה? אני אגיד בלי קשר הוא בנאדם טוב ובעל טוב תמיד דואג ועוזר אבל המילים שיוצאות לו בשעת כעס הפעם ממש קשה לי לסלוח לו