אחרי 3 חודשים שילדתי את התינוקת שלי שכלכך חיכתי לרגע הזה ודמיינתי אותו קצת אחרת יותר אופטימי כמובן שאני מתה על התינוקת שלי אבל אפחד לא הכין אותי לאתגר שאחרי הלידה אין לי עזרה מהורים .. אין לי אפחד סביבי חוץ מבעלי שיוצא לעבודה בבוקר וחוזר בערב לא באה בתלונות אני רציתי את הילדה אבל נורא קשה לי ורציתי לפרוק 3 חודשים בקושי ישנה חרדה לילדה אין לי זמן לכלום ההילדה תיכנס למטפלת באוגוסט שאחזור לעבוד אולי אז אחזור לעצמי קצת אין לי כוח אפילו לדבר עם חברות כי אפחד לא יבין גם שפעם ב.. אשים תילדה אצל אמא למשו דדחוףף הראש שלי יהיה שםם אם היא עשתה בעיןת או לא מתמודדים איתה גם בלי קשר הילדה פשוט לא מקבלת אפחד חוץ ממני או בבית היא הופכת להיסטרית מקווה שזה ישתפר עם הזמן פשוט הייתי חייבת להוציא תזה ממני קשה לי ומצד שלי יש לי אושר שממלא אותי בצורה שאי אפשר להסביר