תקשיבו אני ממש מתביישת לעלות את הפוסט הזה מרגיל אז אני אנונימית אני אמא ל3 ילדים שאני מאוהבת בהם ואתן להם את החיים שלי באמת שאין אהבה כזאת אבל אני פשוט בן אדם מאוד מאוד עצבני עם הגדול שלי אני רגועה מאוד לא מסוגלת לצעוק עליו לא משנה מה אבל שני הבנים הקטנים שלי פשוט רועדים ממני זה ממש קשה לי שהם ככה מפחדים ממני ואני כל לילה שהולכת לישון אומרת לעצמי די מחר אני אהיה רגועה וסבלנית איתם אני אחבק אנשק לא אצעק ואכעס אבל כל יום מחדש העצבים משתלטים עלי אתמול היה השיא שב2 בלילה הקטן שלי בן 4 לא הרגיש טוב והקיא על עצמו על הרצפה והמיעה ופשוט פחד לבוא ולהעיר אותי קמתי במקרה מרעש וראיתי ואמרתי לעצמי איך הגעתי למצב כזה שהילד שלי חולה ומפחד לבוא אלי לקבל חיבוק ולהתנקות זוכרת בילדות תמיד הייתי רצה לאמא שלי במקרה כזה וזה עשה לי ממש רע בבוקר כשהם מתעוררים הם לא באים אלי רק לאבא שלהם כשבעלי יוצא לעבוגה הם בוכים כאילו השאירו אותם עם מכשפה רק הגדול מאוד קשור אליי אני מאוד מאוד קשה איתם לא נותנת להם ללכלך , עם מתלכלכים אני מתעצבנת , אם הם זזים אני מתעצבנת אם הם צועקים מתעצבנת אני חושבת שאני זקוקה לטיפול לא רוצה שיהיה לילדים דלי ילדות זוועה לא בא לי שיגיעו לגיל מסויים וישנאו אותי מציינת שכל חיי מוקדש רק להם אני לא חיה בכלל הכל סביבם אבל אני פדוט חייבת להרגע עם העצבים והקשיחות מה יכול לעזור לי? כדורים? טיפול? איזה כדורים יש לעצבים? אשמח לשמוע מבנות ששומעות את הסיפור שלי מהצד