בעלי בן אדם של לילה.. הוא ער עד איזה 5 לפנות בוקר... גם כשאני מותרת כמעט ולא בא לישון איתי. אם יקרה משהו בנינו זה רק אם הוא יעיר אותי כשהוא בא. ואני לא מסכימה לו. דיברתי איתי מליון פעם... הרב שלו גם דיבר איתו. ממש קשה לי שאנחנו לא נכנסים למיטה יחד, קצת מדברים לפני השינה.... מה לעשות לדעתכן?
דתיות ונהנותדתיות ונהנות
💬0 תגובות👍1 לייקים

תגובות (0)

אין תגובות עדיין

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

חייבת לפרוק, מצטערת על האורך אני חייבת לפרוק את כל מה שיושב עליי! אני שבוע 13 היום, רק שבוע 13!! ההריון הזה לא זז לייי בשיטטט, כל דקה אני מרגישה. חוויתי התחלה ממש קשה ורעה אם כל הבחילות וההקאות. אני נחשבת הריון בסיכון (וזה לא משנה לי הדעות זה מה שהרופאה שהיא מומחית אמרה לי) כי אני אחרי קיצור קיבה והספיגה שלי ממש גרועה! אני לא מצליחה לשתות יותר מליטר ביום וגם זהה בשיא הלחץ!! ממש ממש קשה ליי!! אני אוכלת בכמויות קטנות ומטורפות ואני כל הזמןן רעבה אבל לא יכולה לאכול עוד כי אז אני מקיאה הכל. בקיצור אני עוברת שינויים מפחידים, מטורפים, לא נעימים בכלל!!! ממש לא מה שציפיתי ודמיינתי ואני ממש מאוכזבת. מאוכזבת מעצמי בעיקר. קשה לי נורא בעבודה, אני הולכת ל3-4 שעות למרות שהמשרה היא 8.5 שעות אבל אני לא מסוגלת יותרר!! אחרי 3 שעות אני נהיית עייפה ברמה שאני מסוגלת להירדם על ההגה בדרך חזרה, אני משועממת שם! רע לי באופן כללי! אם לסכם 1. רע לי כי אני לא שותה ולא מצליחה ולא יעזור בית דין, לא נכנס לי לגוףףף, ניסיתי את כל האפשרויות שיש בעולם! 2. אני מרגישה שההריון הזה ממש לא מה שתכננתי וחלמתי, הוא פשוט אטי, בלתי נסבל מלא בתופעות מדכאות. 3. כל כך רע לי בעבודה שאני פשוט לא מוצאת את עצמי, קשה לי השעות, קשה לי העבודה, קשה לי האנשים. 4. הייתי אצל רופאת נשים מתחילת ההריון פעם 1 בלבד ולא סבלתי אותה כי היא פשוט הייתה רעה, אפילו בעלי אמר (ככה שזה לא אני כהורמונלית מגיבה) ויש לי תור לרופא חדש רק בעוד 3 שבועות, וזה מרגיש לי שאני זקוקה לשיחה, לייעוץ, להכוונה, לאישורים ואין לי עם מי לדבר. אני מרגישה בדיכאון ממש ולא טוב לי. בעלי תומך, מעודד, מחזק, הוא מושלם. אבל אני, לי פשוט רע, אני מרגישה ממורמרת ובדיכאון.
הריון ולידההריון ולידה
💬8 תגובות👍2 לייקים