שבוע 40+3 העוברית במצג ראש אבל לא הראש עדיין גבוה אתמול אחרי ביקורת ראו שהראש גבוה ולא ממוקם באגן מה שאולי יקשה על לידה רגילה אז שלחו אותנו לאיכילוב לחוות דעת לגבי קיסרי . נסענו לאיכילוב ושם אמרו לי לחכות עד 41+3 אם לא יהיו צירים עד אז שיעזרו לה להתמקם באגן ישקלו זרוז ולא קיסרי יזום . כרגע אין צירים :persevere: מה הייתן עושות ? לעשות קיסרי וזהו או לחכות ללידה רגילה ולראות מה יקרה ? איזה לחץ !

שבוע 11+1 האם הגיונית הבטן? רק מתנפחת.. לא ממש יורדת כמו שאומרים.. קשה לי כבר להסתיר ומתי כדאי כבר להגיד? יום ראשון יש לי שקיפות עורפית..

לא נשאר כלום איזה התרגשותת

שבוע 37 ו6 התייעצות.... בנות צבע הפרשות שילשולים שבאים והולכים וכאבי גב ולחץ למטה מעיד על לידה קרובה ?

מתי אפשר באיזה גיל אפשר להביא לחם? אשמח למענה

אני הגעתי למצב שאני חייבת עזרה כבר 8 שנים שאני חיה מחרדה לחרדה בקטע של היפוכונדריה פסיכית כל שניה אני חושבת שיש לי משהו אחר כל יום זה משהו חדש פעם הרגל פעם הבטן כל איבר בגוף כבר חשבתי שיש לי משהו אני מכירה כל חלק כמו משוגעת בודקת כל הזמן נכנסת לסרטים הולכת למיליון רופאים מזיעה מפחד כל פעם שעולה לי מחשבה שמשהו לא בסדר מצד שני ב8 שנים האלה הבאתי 3 ילדים מושלמים לעולם שאני כל כך נהנית מהם יש לי בעל כלכך תומך בית מהמם כלכך הרבה סיבות לחייך ואני תמיד בחרדה גם שאני צוחקת מחייכת אני משקרת לכולם אני כל שניה ושניה מהחיים שלי בחרדה שיש משהו ניסיתי פסיכיאטר פסיכולוג טיפולים בתת מודע דימיון מודרך וואי כלכך הרבה דברים אבל זה לא הגיוני שכל שניה ושניה מהחיים שלי אני בחרדה דיי נמאס לי כבר ולא עברתי איזושהי טראומה אף אחד לא מצליח להבין אותי לא אמא שלי לא בעלי אף אחד ואני מתחרפנת עם עצמי לילות ללא שינה בכי בלי שאף אחד ישים לב פרקתי