היי בנות צריכה לפרוק.. אשמח שלא תשפטו אותי כי המשפחה שלי מספיק קודחת לי ומאז שנכנסתי להריון וגם לפני עברתי הפלה כל כך רציתי בת דמיינתי אותה את החדר שלה את הדברים הקטנים המתוקים של הבנות והיום גיליתי שיש לי בן לקחתי את זה קצת קשה למרות שאמר לי בתחילת הסקירה שיש לי בן נהנתי מהסקירה מאוד והיה מרגש לראות שהכל תקין ברוך השם אבל שיצאתי משם פתאום נפל לי האסימון ונורא קשה לי עם המשפחות שמתקשרות וכל כך מאושרות ואני קצת יותר בבאסה שלי (כמובן שזורת בשיחה אבל עדיין נשמע שאני לא בתוך זה כמוהם) ואז גם כועסים עליי העיקר שבריא ובריא ובריא איףף ברוך השם שבריא ברוררר דבר ראשון אבל הם לא קשובים לאכזבה שלי שנמצאת וקיימת וכמה שיגידו לי בנים זה ככה וזה ככה זה בכלל לא מה שבא לי לשמוע אני מבינה את זה אבל עכשיו לא במצב שאני יכולה לשמוע את זה בקיצור אף אחד לא מבין אותי אפילו בעלי חיבקתי אותו והייתי שמחה איתו ולא רציתי שהוא יחווה את הבאסה שלי פתאום שולח למשפחה המורחבת תמונות של הבולבול מהאולטרסאונד ושל הפנים של העובר ודברים כאלה אישיים שאמרתי לו לא לשלוח גם ממנו אין לי שקט קיצור בא לי שיהיה כבר מחר ..