התייעצות היי בנות בעלי ואני מתווכחים הרבה אני כעוסה בעקבות משבר שעברתי ולפעמים מוציאה את זה עליו אבל הסברתי לו שאני מצטערת וצריכה את ההכלה שלו, ואני אשתדל להתגבר על זה. בחודש חמישי להריון בעלי הלך לשבוע מהבית אמר שלא טוב לו ויחזור כשיהיה לו טוב. אחרי שכנועים חזר ומאז המשיך לאיים שיעזוב שוב. רבנו והמשכנו הלאה בסוף הוא לא עזב והבטיח שלא יגיד את זה יותר כל עוד לא ניסינו הכל כדי להציל את הקשר. שלשום בחודש שביעי אמרתי שאני לא מסוגלת להמשיך ככה בינינו שאני זקוקה ליחס שלו ושיהיה מחובר גם להריון ושיתעשת... הוא שוב איים לעזוב, אמר שנחלק את ההוצאות חצי חצי (למרות שמרוויח כפול) עד שימצא דירה. דיבר עם אמא שלי אחכ בטלפון ופתאום חזר בו. אני כבר שבורה מהחרדות האלה. לא יודעת מה לעשות. גרוע ככה ויותר גרוע לחשוב על ללדת לבד ולגדל תינוק לבד. אני לא מסוגלת כבר לקבל את הריחוק וההתעלמות שלו הוא פשוט מסתגר עם עצמו וגם מאיים לעזוב אותי וזה מטריף אותי. אני גם בעצמי לא מתנהגת מושלם, מבקרת אותו צועקת ומעליבה כי באמת שאני כבר שבורה נפשית. 😭😭