מרגישה כל כך עצבנית, עצובה, ריקה. אני בהריון שהי שבוע 8 עם שיקולים בחילות הקאות ומה לא. עובדת משרה מלאה לאחרונה נעדרת המון בגלל המצב שלי. במהלך השבוע שאני עובדת אני לא מצליחה לבשל הרבה. בעלי מוציא את הילד מהגן שומר אותו בצד שעתיים ואז אוסף אותי מהעבודה. בשעתיים האלה הוא נוסע תמיד להורים שלו כי שם אמא שלו מבשלת. והוא רואה אותם כל יום והם רואים את הילד תמיד. בחודשיים האחרונים הוא לא מוכן שנמצא להורים שבת.. הוא רואה את המשפחה שלו כל יום אבל אני בקושי. מרגישה שממש חסר לי שבתות בחוץ ובכללי מרגישה תחושה של כעס עצום על המשפחה שלו כי גם אני לא מחבבת אותם. ההורים שלי לא ראו ממש את הילד חודשיים.ואנחנו גרים חמש דקות לידם בכל פעם שאנחנו מגיעים אליהם הוא לא מוכן לשבת יותר מכמה דקות, ואם אנחנו שם והוא צריך לבוא לקחת אותנו הוא לא מוכן להיכנס. זה ממש קשה ככה מרגישה שלאט לאט אני ממש מתרחקת מהמשפחה שלי ואם אגיד לו הוא יגיד שאני כפועל טובה שזה מפריע לי כי בזכות אמא שלו הילד אוכל ארוחה מסודרת. אז פשוט מתוסכלת ומשתפת כי סתם חשוב לי לפרוק.