אני כל כך עצובה😒😒שבוע שעבר אחותי הרווקה התקשרה אליי ואמרה לי שאביא לה את הבן שלי לשבת..להורים שלי ואני ממש עפתי על הרעיון כי עבר עלינו שבוע קשוחח של חוסר שינה בגלל שלא הרגיש טוב..בקיצור יום שישי הגיע בבוקר אני מדברת עם אמא שלי ואומרת לה שבסוף לא אביא אותו כי ממש יהיה לי קשה בלעדיו(הוא איתי 24/7)לו בטוחה שיהיה כיף כי הוא משוגע על המשפחה שלי בקיצור טחרי שעתיים חשבתי על זה שוב ואז דיברנו ואמרתי שבסוף כן אביא אותו קיצר מפה לשם שלוש שעות לפני שבת הסתכלתי על הבן שלי ופאקינג ירדו לי דמעות רק מלחשוב שהוא לא יהיה איתנו שבת וזהו החלטתי סופית שנשאר איתנו קיצור למה כל הסיפור..עוד חודש וחצי אמורה ללדת בעזרת השםם...רק חושבת על זה שלא יהיה איתי אני בוכה אני לא יןדעת איך אתמודד עם זההה..נראה לי משו כל כך קשהה וגם איך הוא יקבל את זה שיומיים 3 אני לא איתו😭😭למרות שאבא שלו יהיה איתו אצל ההורים שלו ושלי אבל עדייןן עצוב לי ופתאום רוצה שהזמן יעבור לאטטטט