פורקת פעם שניה שאני נשברת ובוכהה דמעותתת כי קשה לי מאז שהבייבי נולד הפעם הראשונה היתה בהתחלה ועכשיו שיהיה בריא בן 9 חודשים איתי בבית מאז הלידה אני מרגישההה שאני כבר מאבדת את זההה בחודשנהאחרוןןן גומר אותי פשןט גומרררר איך פיצי קטן כזה עושה מלא רעששששש בגלל שינים. אני מתוסכלת גמורה. היינו היום אצל הרופא כי חשבתי שבאמת זה משהו חוץ משיניים אבל לא. ברוך השם הכל טוב. הוא קרציה ברמות. נודניק משגע אותי מחרפן אותייי מיטב לא מתאים לו. טרמופלינה לא. משטח לא. ידיים בועט בי עם הרגלים. אז מה הוא רוצהה מהההה. אני משוגעת עליו מאהבכ שחא תטעו. כותבת ובוכה זהו פרקתי חייבת חופשה שתגמר כבר הקורונה הזאתתתתתתתתתת

האם הזעות מטורפות וכאבי ראש הן סימן ללידה ?

עזרההההההה הרופא נתן לי את הכדורים האילו ואמר לקחת 7.5 מילגרם אז כמה המינון צריך להיות של הכדורים 5 מילגרם?

המלצה לבושם מטורף לנשים?? תודה אהובות

סיפור הלידה שלי 😄 לאחר התאוששות קלה הגיע הזמן לפוסט - ביום חמישי 3.3 הלכתי לביקורת במרכז בריאות האישה לקראת שבוע 40 (יוצא ביום שבת ולכן הביקורת יצאה ביום חמישי שבוע 39+5) נשלחתי לעשות מוניטור אצל האחות, לפני המוניטור היא ביקשה סטיק שתן ובדיקת לחץ דם (שגרתי). בסטיק שתן יצא חלבון בשתן, לחץ דם יצא גבוה.. העבירו אותי לרופא המיון שהחליט לשלוח למיון יולדות. כעבור שעה הגענו למיון יולדות באסף הרופא שם לקחו ממני בדיקת שתן, בדיקות דם ועשו מוניטור. יש פעילות רחמית ואפילו צירים חלשים.... שוב יוצא חלבון בשתן ולחץ דם גבוה גבולי. האחות משאירה לי וריד פתוח ורומזת שמפה אני כבר לא אצא בגלל החלבון בשתן. אח"כ חיכינו לבדיקת רופא- שם הוא אמר שיש חשד לרעלת הריון, וסימנים על השליה שהיא כבר זקנה מדי לשבוע שלה. כל הממצאים הגבוליים האלה גרמו לו להחליט ליילד. אין פתיחה בכלל וצוואר רחם סגור מאוד, אבל לטענתו מאוד מאוד דק ולכן נתחיל עם זירוז בלון שהוא מאמין שיעבוד מהר מאוד. אני ובעלי קצת המומים אך מקבלים באהבה ועוברים לאשפוז במחלקה. את הבלון הכניסו בשעה 18:00. (בעיקרון ב4 השעות הראשונות הרגשתי כמו ציר ארוך שלא נגמר, אחכ זה הפך לצירים סדירים.) בשעה 2:00 בלילה הרגשתי נוזלים מטפטפים לי ברגל וגיליתי שנפתח הפקק של הצינור שמחובר לבלון ומודבק לי לרגל. הלכתי לאחות בקבלה שאמרה לי שהיא תחבר לי את זה מחדש. מפה לשם במקום לטפל בבעיה היא משכה את הבלון ואמרה שהוא כבר היה בחוץ, ושעכשיו רק מחכים שיתפנה חדר לידה.  (הלם) הלכתי מהר להעיר את בעלי ולספר לו - שנינו מבסוטים כמובן. הערת ביניים- מי שזוכרת סיפרתי פה שצחקתי קשות במהלך צפייה בבייבי בום ויצא לי הפקק הרירי תוך כדי הצחוק.. אז זה היה כלום. כמה דקות אחרי שיצא הבלון שמעתי צליל פיצוץ רציני ופה הבנתי מה זה כמויות של פקק רירי😅 בשעה 6:00 בבוקר העבירו אותי לחדר לידה על מנת לפקוע מים ולתת לי פיטוצין כדי לזרז את הלידה. (בגלל החשד לרעלת הם רצו ליילד כמה שיותר מהר). בנוהל הביאו לי חוקן ושלחו למקלחת. יצאתי מהמקלחת והתחלתי לטפטף, הרופאה באה- ירידת מים! לא צריך לפקוע. עכשיו רק פיטוצין, ואמא שבדיוק הצטרפה לחדר לידה. בדיקת פתיחה - 2.5 ס"מ, מחיקה 80 אחוז. הביאו לי פיטוצין וביקשו שאמשוך כמה שיותר זמן ללא אפידורל, כמה שאני יכולה, והבטיחו שברגע שארצה אפידורל יגיעו אליי כמה שיותר מהר. בעלי עובד במקצוע שחייב אותו לצאת אבל האחיות אמרו לו שזאת לידה ראשונה ושיש עוד כמה שעות טובות, שלא אלד לפני הערב, אז הוא יצא כשאני והוא בלב שקט. עם הפיטוצין משכתי בערך שעתיים של צירים כמעט ללא הפסקות (אולי חצי דקה הפסקה בין צירים), כמובן שראיתי כוכבים, אמא שלי לחצה לי הרבה על הגב...ואז ביקשתי אפידורל. כמו שהבטיחו המרדים (המלאך) הגיע תוך דקות בודדות😇 ביקשו מאמא שלי לצאת בזמן הזריקה אבל לא באמת היה לי אכפת רק שיזריקו לי את הדבר הזה כבר!!!! 🤣 בדיקת פתיחה - 3 ס"מ, מחיקה 90 אחוז. המיילדת מרגישה שיש עוד מים לפקוע ועושה פקיעה- מים מקוניאליים- סיבה טובה נוספת לכך שהיו צריכים ליילד (ברוך השם שהגיעו להחלטה הנכונה.) כעבור שעה יש לי עדיין צירים, רק בצד ימין של הגוף. קראתי למיילדות והם ביקשו שאתהפך על צד ימין כדי שהחומר יזרום לשם. עבד! רק שעכשיו הצירים עברו לעצם הזנב בעוצמות מטורפות (כל הזמן מעלים לי מינון לפיטוצין). קראו שוב למרדים שהוסיף לי כמות גדולה של חומר הרדמה נוסף, הוא הזהיר שזה המון חומר ושאשכב רק על צד שמאל כל הזמן עד הלידה. בשכיבה על הגב עלול לרדת לחץ דם בפתאומיות וזה מסוכן. באמת אחרי כמה דק הצירים סוף סוף הפסיקו. אבל !!! אחרי כמה דקות התחילו כאבים אחרים- כאבים ולחץ מטורף בעצמות של הטוסיק (אלה שיושבים עליהם). ואני אומרת לאמא שלי מה נסגר עם הצירים האלה הם רק עוברים ממקום למקום.🤦‍♀️ קוראים שוב למיילדת להגיד לה שעדיין סובלת מכאבים חזקים. היא החליטה לבדוק שוב פתיחה. בדיקת פתיחה 9 ס"מ. לי ולאמא שלי נפלה הלסת. לפני קצת יותר משעה היה פתיחה 3. מה קורה פה. בעלי לא איתי. המיילדת אומרת לי ללחוץ רגע, אני לוחצת והיא מודיעה חגיגית - פתיחה מלאה. עוד מבט המום ביני לבין אמא שלי. בשלב הזה נאמר לי שאפשר להיות בלידה ראשונה עד 3 שעות עד שהראש ירד קצת אז אני נרגעת קצת והמיילדת יוצאת מהחדר. כעבור 5 דק אני מרגישה לחץ חזק ואומרת לאמא שלי לקרוא להם דחוף- מרגישה שהיא רוצה לצאת! המיילדת באה שוב ובאמת הראש בפלוס 2 - אפשר להתחיל ללחוץ. מפה לשם ילדתי את הנסיכה הקטנה שלי ב4.3 בשעה 14:00 בצהריים. 🥰 ילדתי בבית חולים אסף הרופא- עברתי חוויה מדהימה מהאשפוז ועד חדר הלידה ומחלקת אפס הפרדה. האחיות, הרופאים, המיילדות, הסטודנטיות המתלמדות שליוו אותי כמו אחיות ביחד עם המיילדות, כולם היו פשוט מקסימים ברמות ועזרו לנו לצלוח את החוויה עת הצד הטוב ביותר, אני והמשפחה שלי היינו מרוצים מהכל עד השמיים. המלצה חמה ממני!!!! (אפילו בשלב מסויים *לפני* האפידורל היה ביקור רופאים בחדר שלי, הרופא הצליח להצחיק אותי תוך כדי הצירים האלה, אמרתי לו שאין לי מושג איך הוא מצחיק אותי במצב הזה ושאני רואה כוכבים סביבו🤣🤣🤣, וכמובן שיגיד למרדים לחכות לי בכניסה לחדר🙈) ולכן הבנות שהגיעו איתי עד לחלק הזה בפוסט הארוך הזה, יש לי רק משהו אחד להגיד לכולכן- תגיעו ללידה חזקות בראש, תקבלו באהבה כל תפנית לא צפויה, אי אפשר לתכנן את הלידה ואת המהלך שלה- הכל מלמעלה! אז ילדתי ביום שלא ציפיתי בנסיבות קצת מלחיצות עם זירוזים לא נעימים וגם בעלי לא הספיק להגיע, אבל כנראה שככה זה היה אמור להיות. העיקר שכולנו נצא מהמסע הזה בריאות בגוף ובנפש ובידיים מלאות אמן! ובאמת שברגע שהלידה נגמרת אתן כבר תשכחו מהכל. שולחת חיזוקים וחיבוקים לכולכן- אל תפחדו מהפחד, תגיעו ללידה עם אנרגיות טובות והמון כוחות !❤❤❤

בנות מישהי עושה החלקה בהריון אורגנית ?