רבתי ממש על בעלי.. סיפור מאוד ארוך אבל פעם ראשונה שאני מרגישה בכל התקופה הזאת שהוא לא חשב עליי ועל ההריון... בוא נגיד שהיה איזה עניין והגיע כמעט למכות עם אנשים שהוא ואח שלו מכירים.. איבדתי את זה בחיים לא צרחתי ככה ואיבדתי את הקור רוח, לא זה לא קרה מולי אבל עצרתי אותו שניה לפני שהוא יצא והתכוון כנראה ״לסגור חשבון״ בעלי לא עבריין וגם לא מתעסק עם אנשים כאלה לצערי אח שלו הכניס אותו לסיפור מסויים וכמובן שאח קטן ילך לעזרת אח גדול. כמובן שהלכתי ישר לאמא שלו והרגעתי את העניינים ואח שלו אפילו לא הספיק להגיע אלינו הביתה אבל בחיים לא הרגשתי רצון להיפרד וחוסר אהבה ורצון להביא איתו ילד כמי שהוא גרם לי.. אני לא מעכלת שהוא מסוגל לשים הכל בצד עבודה בית משפחה החיים שלו!!!! וכמובן העובר שגדל בתוכי בשביל איזה ריב מטופש של גברים בני אפס. כי אם זה היה קורה לא יודעת איך פיזית הגוף שלי היה מעכל את זה ומקבל את זה פשוט גברים מטומטמים!!!!!! מה הייתן עושות 😣