חייבת עצות ובנות בבקשה בלי לשפוט אז ככה ילדתי לפניי שלושה חודשיים כל ההריון הבעל היה מכין ועושה בשבילי הכל עוזר לי לשטוף את הבית מכין לי לאכול (חשוב לציין שמחודש שלישי לא עבדתי בגלל שהייתי בשמירת הריון) כשילדתי דאג לי להכל כשהשתחררתי מבית חולים הלכנו לאמא שלו בכלל שזה ילד ראשון ואמא שלו רצתה לעזור עכשיו כמו כל אמא חדשה לא ידעתי איך לקלח זמני האכלה וכולי אחרי כמה ימיים שאנחנו שם היה לי מצב של נפילה, חום גבוהה, לא הצלחתי לזוז מהמיטה בעלי דאג לי מאוד וטיפל בילד אחרי כמה ימיים של התאוששות חזרתי לעצמי והתנהגתי כמו שהתנהגתי לפני הייתי עם הילד אחרי כמה שעות בעלי תפס את הילד לא טוב והערתי לו על זה אמא שלו קמה ואמרה לי עכשיו נזכרת שאת אמא איפה היית כמה ימיים אז אמרתי לה שאני מצטערת על זה שהייתי חולה ולא יכולתי לטפל בילד (הייתי חולה במצב כזה שהיה לי גם דלקת בראות גם דלקת בגרון וגם באוזניים היה לי קריסה בגוף כי עברתי לידה של יותר מ48 שעות של צירים ממש חזקים שעוד שניה כבר הייתי מתעלפת עשו לי זרוז של בלון וחומר לוריד וכלום לא עזר ) בקיצור מפה לשם הלכתי אחרי זה לנוח צהריים עם הילד ואני שומעת מהמרפסת את אמא שלו אומרת היא התרגלה שאתה עושה הכל תפסיק להיות הפרייר שלה היא כפויית טובה מאוד ניפגעתי אבל שתקתי זה הגיע למצב כזה שהיא הייתה אומרת לו ללכת לישון בחדר השני ושאני יטפל בילד והוא היה מקשיב לה אחרי שיכנויים של ממש אחרי שבוע התפוצצתי אמרתי לו שאני רוצה הבית וסיפרתי לו שהייתי שומעת כל מה שהיא הייתה אומרת לו כשהם היו יוצאים למרפסת חזרנו הבית ופה הכל ישתנה היחס שלו ההתנהגות שלו כלפיי כל פעם מחפש לריב איתי על דברים אנחנו שלוש שנים מכירים ובחיים לא היו לנו מריבות בכלל היינו זוג יונים אפשר להגיד אוהבים אחד את השניה כאין אהבה כזאת מאז אחרי הלידה שכבנו פעם אחד ןגם זה היה קר ומגעיל מרגישה שאין לי משיכה אליו כבר כתוצאה מההתנהגות הזאת וגם הוא התחיל להרגיש ממש שאני מתחילה להתרחק ממנו אני מאוד מתוסכלת מכל המצב הזה כי באמת שאני יודעת איזה אהבה יש לנו ומי הורס לנו אותה, מה אפשרי לעשות במצב כזה?