אנחנו יומיים אחרי הלידה. הלילה הייתה חוויה מסעירה וחיובית לגמרי, לשמחתינו גם דיי קצרה - שעתיים וחצי בסה"כ מהרגע שהגענו למיון יולדות. אני רוצה להגיד מה אני חושב שגרם ללידה להיות כל כך טובה: 1. אישתי. היא בנאדם גרוע ויציב. היא הגיעה מלאת אמון בצוות האחיות והמיילדות. אולי יותר ממה שמגיע להן (כי בסוף תמיד יש עליהן ביקורות.. והן ממהרות לקייסרי ושמעות אחרות - אנחנו לא נתקלנו) אבל בסוף היא הזוכה הגדולה מזה. ההתמסרות לתהליך, קשה ככל שיהיה, הקל עליה ועליי מאוד. 2. אני. מהרגע שהתחילו הצירים ואפילו בכמה שבועות שקדמו - הייתי מוכן. ידעתי מה קורה בכל שלב בתהליך והייתי תומך ופינקתי אותה במסאג' ומילים חמות בלי סוף. גברים, תלמדו - מוזיקה רגועה, נרות, כוס סודה קרה לאישה ולעסות את כף הרגל. לא מסובך!! מידי פעם להגיד לאישה שלכם שאתם כל כך אוהבים שהיא מהממת, גם מוסיף :) 3. יציאה לבי"ח בזמן הנכון. אז גם אם ציר כל עשר דקות זה שלב כואב ומלחיץ - אל תצאו לבי"ח. אומרים שוב ושוב וכדאי להקשיב - יוצאים לבי"ח רק כאשר יש ציר כל 5 דק' במשך שעה-שעתיים. וזה חשוב מאוד כי אם יוצאים לפני, למעשה מעלים את רמת האדרנלין ועלולים לעצור את תהליך הלידה. כדאי להישאר בבית היכן שנעים ורגוע עד שתהליך הלידה מתחיל בפועל, שזה ציר כל 5 דק' במשך שעה-שעתיים. אנחנו שקלנו לצאת לבי"ח כמה וכמה פעמים אבל התאזרנו בסבלנות עד שעברו שעה ו45 דק' של ציר כל 5 דק'. אישתי מהממת. ואתן כולכן קסם. קחו את זה באהבה, גם כשכואב וקשה. הילד שלכן ייצא מדהים עוד יותר אם תשארו רגועות וקשובות למיילדות למודות הניסיון... לנשום... לא לצעוק ולא לדון... לנשום... להקשיב לגוף שלכן. אתן נולדתן לזה ואני מאחל לכולכן לידה מהירה ומוצלחת וחיים מהממים עם היילוד ועם בן הזוג. כל הכבוד לכן.