רציתי לשתף, ותוך כדי להתייעץ איתכן.... כמובן שבתור התחלה אוסיף, שכל אדם עושה טעויות והדבר האחרון שרציתי שיקרה זה שתשפטו אותי. אחרת חוץ מהרס לא יצא כאן שום תועלת... חזרתי בתשובה (בעקרון תמיד הייתי בחורה פתוחה וחיובית ), בזמן התשובה הכרתי בחור שמרוב שרציתי אותו זה הוביל למקום שמעולם לא חשבתי שיגיע , שכבנו ,ופשוט התמכרנו לזה,שנינו . אציין ששנינו שמרנו נגיעה לאורך זמן ארוך . ושנינו נפלנו ,ונפלנו במשך תקופה די ארוכה . ואני המשכתי להאמין בתוך תוכי שהוא האהבה הראשונה שלי וכמובן גם האחרונה , משמע איתו אקים בית,איתו אתחתן ואיתו הכל . הוא גילה לי את כל העולם שבתוכי, את המיניות שבי וכל מה שחבוי בפנים.. לבסוף זה לא צלח, אני היא זו שהתרחקה, רציתי ככ להתחתן אז.. יצאתי לשידוך,הכרתי את בעלי שיחיה וכבר יש לי ילד ממנו ובדרך עוד אחד. אציין שבעלי הבן אדם הכי מדהים שקיים,רגיש ,מכיל,סימפטי,אוהב .בקיצור ? מבין הבחורים הבודדים שקיימים בעצם. ולא אני לא משוויצה ,אני פשוט מנסה לתאר עד כמה הוא מדהים.. ובכל זאת , קפצתי די מהר מהבחור ההוא לחתונה עם בעלי . לא הספקתי לכאוב ,או להצטער על מה שהיה .. ובואו נאמר שזה עולה לי בוקר,צהרים וערב מחשבות עליו ... עד היום אני חיה בתוך עצמי . (לא שתפתי את בעלי מעולם ,לא הרגיש לי שיש לי את האומץ אפילו לנסות . ) ולצערי חיי הסקס הסוערים עם ההוא ,זה משהו גם שלא יחזור . אני ובעלי בעלי תשובה ,ואת מה שאני וההוא עשינו אני ובעלי לעולם לעולם לא נעשה. (זרע לבטלה) וכו' .... בקיצור ,וזה משהו שכל כך מעציב,מתסכל ,זה משהו שמאוד חסר לי... ושלא נדבר על זה שלפעמים אני מרגישה געגועים לאותו אחד . במקום להתעסק בטוב שיש לי ולדעת בלהעריך ,אני עסוקה בשטויות ... אני כל כך רוצה לשכוח אותו ולא מצליחה . זה לא יוצא לי מהראש .... יש למישהי משהו לומר? לעזור לי ?