אם זה ככה ממש באופן קבוע ואת מתארת את זה שכן ואפילו כשהולך בלי לבכות הולך בלי רצון בהחלט היתי משנה לו גם אני לא היתי רוצה ללכת כל יום למקום שאין לי התלהבות ממנו

בהחלט הייתי מחליפה גן. העברתי את הילד מהגן ביישוב (דקה מהבית, שיא הנוחות) לגן ביישוב סמוך. הילד היה בוכה בכניסה לגן. בדיעבד הסתבר שבגן שעזבנו התנהלות הגננת מול ילדים הייתה רוב היום בצעקות (ללא אלימות פיזית ברוך ה') וזה מה שמנע ממנו ללכת לגן בשמחה. בקיצור, אחת ההחלטות הטובות שאני ובעלי עשינו.

גיל שנתיים הנורא והמילה לא שמככבת בואיי הבן שלי כל דבר זה לא ואז בסוף יום גם לט רומה לחזור לבית 🤦 את יכולה להעביר גן אבל לדעתי אם הכח כשורה זה תקופה כזאת של גיל שנתיים עד 3 רוצים לחשןב שהעולם שלהם תני לו..

למה שהילד ילך למקום שהואצלא רוצה להיות בו? את היית רוצה את זה לעצמך? הבן שלי בגיל של הילד שלך ויש לו ימים שאומר לי שרוצה להישאר בבית עם אמא אבל בגדול הוא שמח ללכת לגן ובסוף יום כל יום אומר שכיף לו בגן ורוצה להישאר. בכל מקרה תדברי עם הילד. לא להגיד לו נכון שאתה אוהב להיות בגן? אלא תשאלי מה הוא כן אוהב בגן ומה לא אוהב בגן. הוא כבר בגיל שיעול לספר. תשאלי למה אומר שלא רוצה, אם אוהב ילד מסוים, אם אוהב את הגננת, הסייעת... תדובבי אותו