ירידת מים או בריחת שתן מאתמול מרגישה כמו טיפטופים בתחתון כל הזמן גם רטוב ממש משתגעת מזה לא בא לי להיות היסטרית ומצד שני לא בא לי לגרום נזק מה נראה לכן שבוע 36+6

בעלי רוצה להתגרש כי אני חרא אני חרא, אני בן אדם נוראי, אל תנסו לעודד ולהגיד שלא, כי אתן לא מכירות אותי. לבעלי נמאס והוא רוצה להתגרש, הוא הודיע לי את זה היום ב-4 לפנות בוקר. הוא רוצה להשאיר אותי לבד עם לב שבור, 2 ילדים ודיכאון אחרי הלידה. הוא לא רע, הוא דווקא הגבר הכי טוב בעולם, יש לו לב זהב והוא נותן 500% בשביל האנשים שהוא אוהב.. פשוט אי אפשר להיות איתי כי אני מפלצת. אני לא חושבת שאני אשרוד את הכאב הזה. לא בא לי לחפש עזרה והבנה, לא בא לי כרגע כלום, רק לבכות ולהיעלם. איך ממשיכים?

מישהי מכירה את האתר הזה? ויכולה להגיד אם שווה להזמין משם?

חבל שלא ניתן לעלות סירטונים מה אומרות?

לא אוהבת לקיים יחסים לא אוהבת לקיים עם בעלי יחסים. אף פעם ב7 שנים שאנחנו יחד לא אהבתי יותר מדי, אבל לא יודעת אם זה נהיה יותר גרוע אצלי או שפשוט אני מרגישה את זה יותר, אני לא אוהבת לשכב אותו. אני בהריון, כן, אז הגיוני שלא יבוא לי עליו...אבל כמעט תמיד אני ככה. מבחינתי באופן כללי סקס זה עול, זה משימה שאני צריכה לסמן עליה וי. ככה אני בחיים, חושבת מתי הכי נוח לי לעשות, מתלבשת, משחקת את המשחק, ושמחה שהוא גומר מהר ואני יכולה להתקלח וללכת לישון, ושסימנתי וי לכמה ימים הקרובים. אני מרגישה שזה עקום. אני יודעת שזה לא תקין. אני לא אוהבת את הגוף שלו, לא אוהבת את הנשיקות שלו, הן די מגעילות אותי, כשמתחרמן עלי אני מרגישה כמו איזה בובת משחק שמשתמשים בה...זה לא נותן לי שום דבר כל הלשכב הזה. אז אולי יש לי בעיה מינית. אבל מצד שני אני כן פעם ב...פתאוח עם חשק מיני, פתאום רואה איזה קליפ שמצית אותי, פעם ב...קורה שאהיה במוזה ואכנס לאיזה פורנו ואצפה כמה דקות ואכנס לזה...אנסה לגעת בעצמי (נטו נגיעות, מישושים..לא יודעת מה זה לגמור ואורגזמה וכל זה...בחיים לא הגעתי לדברים האלו). וגם עם בעלי פעם באיזה חודש אני אהיה במוזה וכן אהנה מהסיטואציה ואהנה מהסקס איתו, אז אני לא כבויה טוטאלית..אבל זה לעיתים נורא נדירות. השגרה שלי מבחינתי יבשה מינית, ולשכב איתו בדרך כלל מבחינתי זאת משימה. תגידו לי מה יש לי, כי אני מרגישה שאני מיום ליום כבר משתגעת ככה ומאבדת את זה.

היי בנות קצת ארוך ילדתי לפני שבוע ואני חצי על הנקה חצי תמל זה כל כך קשה הנקה מלאה כל פעם אחרי שיונקת כמה שעות ונרדמת שמה אותה בעריסה ישר מתעוררת ומחפשת שוב ציצי וכל היום ככה אני איתה זה ממש שיעבוד , החלטתי שבלילה אני נותנת בקבוק וכל כך קשה לי עם זה הרגשתי מצוקה רגשית ומרוב השיעבוד להנקה הרגשתי שאני נכנסת לדיכאון עמוק ואני מניקה ובוכה תוך כדי .. צריכה תמיכה והאם יש עוד בנות שמשלבות? ו