מכתב שכתבתי לבעלי מהשירותים אני לא יודעת למה אני כותבת לך בכלל. סתם כדי לפרוק. אני יושבת בשירותים ובוכה. ברור לי שזה קשור הרבה להריון. אין לי ספק. אבל ההבנה הרציונלית הזו לא עוזרת לי. כי מה שאני מרגישה הוא כל כך אמיתי. הוא כל כך סוחף. ואני לא מצליחה לשים את האצבע על כלום. מה גומר אותי? מה אוכל אותי? ובעיקר מתי זה ילך. אני רוצה לאלחש את הכאב הזה עם שינה, או חומר מרדים כמו סוכר או אלכוהול, רק להרגיש טוב או סתם לא להרגיש. ואין לי מושג מתי זה ייגמר ואיך, אבל מחרפן אותי שאתה לא רואה. לא נראה לי שאתה רואה...אולי אני מדמיינת אבל...לא נראה לי שאתה רואה.