אני באמת רוצה שתאירו את עיני כמה אשה רעה אני אני ובעלי אפפעם לא הסתדרנו הסיםור ארול מידי לפה אז אקצר לצורך השאלה לפני שנה וחצי עברתי הפסקת הריון בגלל מום חמור בעובר היה קשה בעלי היה מרוחק ולא תומך הצער גמר עלי כמובן בכיתי להורים כי לא יכלתי יותר הם התערבו וצעקו על בעלי בלשון המעטה אמא שלי פשוט התעלמה ממנו הוא נפגע עג עמקי נשמתו מאז לא מוכן ללכת לשם עכשיו סבבה אפשא להבין אותו ומה אני מערבת וכו אבל רבאק הבנאדם אמר לי חבל שאת בהריון ואז התגלה המום הזה חרא זוגיות יש לנו אבל יש ילדה משותפת לא מפרקים משפחה ככה מהר מתחננת אליו ללכת לטיםול הלכנו והוא החליט שהמטפלת לטובתי ולא מוכן ללכת יותר אבל הקטע שגם לא רוצה מישהו אחר כי כולם דפוקים בעינין אז מה אני יעשה?? עם כל הקושי כדי לצלח משבר ולהצליח לעבוד כל אחד צריך להקריב למרות הקושי ולבוא לקראת השני לא?? כמה אני יכוחה לא ללכת להורים שלי ורק ללכת לשלו?? כל ארוע אני הולכת לבד כמו מסכנה זה פייר? עכשיו הריון רביעי אחרי 2 הפלות זה ממש לא הריון מתוכנן הוא ממש לא רצה את זה ואתמול פיצוץ קרא לי אשה מסריחה מטומטמת אגואיסטחת ועוד מילים יפות ושוב אמר לי חבל שאת בהריון ואני בהסטריה מתה מפחד מעוד הפלה איפה אני טועה??? אז מה אם נוא פגוע, אם לא נבוא אחד לקראת השניה אייל יהיה טוב אני אמורה לוותר על עצמי ועל המשפחה שלי וזהו?? הוא צודק?? הוא רק רוצה שאשנה בעצמי דברים בחיצוניות הוריד לי את מעט הבטחון שהיה לי יש לי מה להלחם בכלל? מרכישה בדכאון ורק בוכה מאשימה את עצמי בהכל זה בלתי נסבל פרקתי תןדה למי שקראה אני אמורה לוותר ?? הוא רוצה שאשכח מהם ואתמוך רק בו זה אשה אמיתית בעינין.למרות שחרא לי