מצג עכוז היי בנות, שבוע 35 ועדין במצג עכוז הרופא נשים אומר שהוא סקפטי לגבי זה שהוא התהפך כבר ולא ממליץ על היפוך רק על ניתוח. אני לא רוצה ניתוח ולא יודעת כל כך מה לעשות ניסיתי עמידת נר והליכה על שש ועל ארבע כל הספרי קודש סידרתי אותם המזוזה בחדר הייתה הפוכה לפני שבוע וחצי וסידרנו וכרגע כלום הוא עקשן יום ראשון הולכת לדיקור סיני אולי זה יעזור, מישהי שאולי הייתה במצב שלי להגיד לי מה עשתה חוץ מתרגילים בבית שכרגע לא כזה עוזרים ולמה לא ממליצים על היפוך אני עדין לא הצלחתי להבין אני לא מצליחה להבין את הרופא למה הוא לא ממליץ לי

הייתן לוקחות ? בבקשה תענו מהר לים עם תינוקת בת עוד יומיים חצי שנה ? אם כן מה עושים איתם שם ? מכניסים לים ?

מישהי יודעת ??? היי בנות הפצעים הלבנים הכואבים האלה לא מפסיקים לבןא לי ברגליים למעלה מישהי חוותה יןדעת ממה ? מחרפן פשוט

בייביסיטר, עבודה מהבית ולא מעט תסכול טוב, אז בעקבות הקורונה נוצר מצב שאני עובדת מהבית פעמיים בשבוע, ובשאר הימים בעלי עובד מהבית. לא צריך להסביר לכן שאין לנו מסגרות, הגן סגור. נוצר מצב שבימים שאנחנו בבית, אנחנו אמורים לעבוד וגם לטפל בתינוקת בת 9 חודשים. בהתחלה חשבתי שזה זמני, וזה מה שעודד אותי להתמודד עם הקושי. לאחרונה נאמר לנו בעבודה שאנחנו הולכים לעבוד בקפסולות גם הרבה זמן אחרי הסגר (כלומר פעמיים בשבוע אעבוד מהבית, ובשאר הימים מהמשרד). דיברתי עם בעלת הגן (גם פרטי) והיא לא נשמעה אופטימית מדי. יום חמישי האחרון היה יום המשבר מבחינתי. הייתי חייבת לסיים כמה משימות ממש ממש חשובות (זה היה היום האחרון שבו ניתן היה לעשות אותן). וככה נוצר מצב שרוב היום הבת שלי (9 חודשים, אני מזכירה), הייתה תקועה מול הטלוויזיה (אי אפשר להשאיר אותה על משטח פעילות ללא השגחה). בסוף היום הייתי על גבול הבכי. פעם כאב לי להכניס אותה לגן, היום אני מתבאסת שאין גנים, כי שם לפחות היו מקדישים לה זמן ותשומת לב, משחקים איתה ולא תוקעים מול סרטים מצוירים, כפי שנאלצתי לעשות. כל המצב הזה של קורונה, גורם לכך שאני לא 100% עם הבת שלי, וגם לא 100% בעבודה. עם זה, שאני לא עובדת טובה ב100%, אני יכולה להשלים. עם העובדה שאני חרא של אמא- קשה לי להשלים. זה פשוט מדכא אותי. בחל"ד שלי הייתי כל בוקר עושה איתה תרגילי התפתחות, מדברת, שרה, משחקת, מטיילת. ועכשיו זה כאילו מקצה לקצה ואני לא מקדישה לה זמן במהלך היום כי אני עובדת, ואחרי שאני מסיימת לעבוד, אני כל כך מותשת וכועסת על עצמי שכבר אין לי מצב רוח לכלום. ניסיתי להיות איתה במהלך היום ולעבוד בלילה. אבל זה ממש בעייתי כשמדובר במשימות שתלויות בעובדים נוספים (מן הסתם שהם זמינים במהלך היום ולא בלילה), ודבר שני- אחרי שלושה ימים שעבדתי עד 2-3 לפנות בוקר וקמתי ב 6 וחצי, נהיתי זומבי מהלך. אז גם זה לא פתרון לצערי. חשבתי לקחת בייביסיטר לכמה שעות ביום. לא יום שלם. אפילו 3 שעות ביום מאוד יעזור. מכאן יש לי כמה שאלות; א. כמה משלמים לבייביסיטר לשעה, כדי שתהיה עם תינוקת בת 9 חודשים (יושבת, זוחלת על 4, עומדת), אצלנו בבית, בשעות שאני עובדת. בעיקר לשחק איתה במשטח פעילות, לתת בקבוק או דייסה/מרק ולהשכיב לישון בצהריים. גרים בראשל"צ. ב. בגן של הבת שלי יש סייעת שהבת שלי ממש אוהבת, אני גם מאוד אוהבת אותה ואת הגישה שיש לה לתינוקות. היא מאוד חמה ומחבקת כזאת. מישהי צעירה דווקא. זה נראה לכן לגיטימי להציע לה להיות בייביסיטר של הבת שלי בתקופה שהגן סגור בגלל הסגר? או שלא הייתן עושות את זה? אשמח לסיבות למה כן ולמה לא. ג. איך בכלל שלמים לבייביסטר? זה הולך להיות משהו זמני רק לתקופת הסגר. זה מצריך תלוש? היא עובדת בשחור? אני אמורה לשלם לה גם נסיעות וכאלה? מה הנוהל? ד. אם יש לכן טיפים איך עובדים מהבית ומקדישים זמן לתינוק, אשמח ללמוד מכן.

היי בנות. אני בתחילת הריון ויש לי ילדה בת חצי שנה אחרי שגיליתי שנכנסתי להריון הרגשתי ממש דיכאון. כן רציתי את ההריון אבל כנראה שההורמונים השתלטו עלי ברמה שלא יכלתי לטפל בתינוקת שלי, העדפתי כל הזמן לתת אותה לאמא שלי או לחמותי. רציתי לדעת אם יש כאן מישהי שמרגישה כמוני או הרגישה כמוני? זה ממש מתסכל. מרגישה שאני מנותקת רגשית. מניחה שאלה הורמונים:/

בנות אני שבוע 12 רוצה לנסות להוריד את הדקלקטין לבדוק אם חוזרות הבחילות מה אומרות כדאי עכשיו או מוקדם מדי?? ואם אפשר אז אני לוקחת 2 בלילה וזהו אז להפסיק פתאום או לקחת אחד לכמה ימים?