קשוח נכון. אבל נשמע שהוא עושה לך הכנה לגיל שנתיים. קודם כל,להציב גבולות כמובן לא לצעוק אלא להסביר יפה. זה לא נעים לי. ככה אנחנו לא עושים וכו. דבר שני, צריך להבין שאין להם יכולת לדבר ולהסביר מה מפריע להם ומביעים את זה בסטירות צעקות חבטות.. ולכן כל דבר שעושים צריך להסביר. עכשיו אני לוקחת אותך לשטוף פנים.. עכשיו יושבים לאכול.. לנהל איתו ממש שיח.. גם טוב לאוצר מילים שלו וגם ככה יבין שאת לא "סתם" שוטפת לו פנים וכו וכו.. בהצלחה:)

תודה אלינור. אני עושה את מה שרשמת, אומרת כל דבר שעושה, מדברת איתו, מסבירה ברוגע אבל בתקיפות, למשל באוכל, בעודו יושב בכסא האוכל, הוא אוכל יפה אבל כל הזמן מוריד את הסינר. הוא מוריד ואני מחזירה תוך כדי הסבר. ככה כל הארוחה. כל ארוחה. לא יודעת איך להגיע אליו. הוא יכול להיות מתוק, מתגלגל מצחוק, וברגע אחד מתהפך וצורח בלול מ1001 סיבות שאין לי מושג מה לעזאזל לעשות איתו. חוץ מחור בראש ועצבים בגוף שלי, אני לא יודעת להתמודד

זה יעבור ...לבן שלי זה עבר וחזק שןב בן שנה ו8

תודה לכן!! גם לכן הוא מרחיק עם היד כשבאות לחבק/לנשק? מרגיש לי כאילו אני כופה עליו חיבוק.. למשל אני מגיעה לחניה אחרי שחוזרים מנסיעה קצרה ומהרגע שאני יוצאת מהאוטו ועד הרגע שאני מוציאה אותו מכסא הבטיחות הוא צורח. וזה לא בכי אלא כמו יחס כזה, צווחות... שניה אחרי שאני מוציאה, הוא על הידיים שלי כולו סקרן מסתכל לכל עבר ואין זכר לצווחות עד שנכנסים הביתה... שמה אותו בלול כדי שיהיה לי רגע ללכת לשירותים/לשתות משהו, הוא משחק דקה ואחרי שמעיף את כל הצעצועים, אבל כ-ל הצעצועים החוצה הוא מתחיל בצווחות. זה רצון ליחס אבל מצד שני מתקרבת עם הפנים והוא הודף אותי..... זה כל כך מתסכל לפעמים...