קידום בעבודה בהריון. כדאי? אני בחודש שלישי, בע"ה צריכה ללדת בעוד כחצי שנה. אתחיל מזה, שמאז שאני בהריון, אני קצת חסרת סבלנות ועייפה בעבודה. אם פעם יכולתי לשבת 10-12 שעות בעבודה, מתחילת ההריון אני עושה את השעות שלי ועפה הביתה. החודש עומדת להיפתח משרה חדשה בחברה שבה אני עובדת. יתרונות המשרה: השכר יעלה, האתגר במשרה - ללמוד דברים חדשים, כמובן טוב לרזומה, וזה פשוט מהווה קידום לעומת מה שאני עושה עכשיו. כמובן שבעקבות העלאת שכר גם דמי לידה שלי יהיו גבוהים בהרבה, כי הבנתי שזה מתבסס על השכר הממוצע בחצי שנה האחרונה. החסרונות זה כל מה שרשמתי ביתרונות; האתגר בעבודה- האם יש לי כח בכלל ללמוד עכשיו דברים חדשים ולהתמודד עם היקפי עבודה גדולים יותר? התפקיד יצריך הרבה אינטרקציה עם אנשים, וכפי שציינתי נהייתי די חסרת סבלנות. בנוסף, כחלק מהתפקיד אצטרך לעשות מדי שבוע מצגות סיכום כאלה להנהלה הבחירה ויש לי פחד קהל נוראי חח הסיכוי שיקדמו אותי לתפקיד הרבה יותר גבוה, מאשר שייקלט עובד חדש מבחוץ. מתלבטת אם אעמוד באתגר, או שפשוט כדאי להעביר את החצי שנה עד חל"ד בעבודה המשעממת שלי "מאחורי הקלעים" מבלי להתאמץ. מה הייתן עושות במקומי?

מחפשת.. טרמפיסט ישיבה ועמידה או רק עמידה אוניברסאלי יד שניה במצב טוב🙏🙏

אוקיי בנות אני חייבת לפרוק זה התחיל בתחילת הקורונה, הוציאו אותי לחל״ת והתחלתי לטפס על הקירות מרוב שעמום. ומשם הגיעה ההחלטה: תינוקי. וב״ה אחרי שלושה מחזורים נקלטתי. הייתי בענניםםם, לא חיכיתי לשום בדיקה ישר רצתי לספר לכל העולם ואשתו. נכד ראשון משני הצדדים תארו לכן איזה אושר... בשבוע 7 עשיתי בדיקת דופק והכל היה תקין! שבת בערב, שבוע 10, שבוע לפני השקיפות, נכנסת לשירותים ורואה דימום קטן, ישר אני ובעלי הולכים למיון ושם הבשורה המרה: ״כבר שבוע שאין דופק״ עולמי קרס עליי. האחות שואלת ״רוצה לקחת רגע או שנתחיל לדבר?״ אני עדיין בהלם ״על מה לדבר?״ ההפלה, הגרידה... זה בהחלט היה שבוע לא פשוט, בכי, התמוטטויות עצבים, דיכאון, גרידה ומה לא... הסביבה שמתייחסת אליי כמו מסכנה, כאילו הראשונה שעוברת הפלה. ומילים כמו אויי מסכנה, כואב הלב... היו מוציאות אותי מדעתי. לא רוצה רחמים מאף אחד.. פשוט די! כולן מסביבי הרות ונכנסות מהר להריון רק אני תקועה, אני לא יצור קנאי.. מה עובר עליי? אנשים לא מפסיקים להיכנס לי לרחם ולהגיד מה לעשות ואיך לעשות. כל יציאה אצל המשפחה מסתיימת בבכי והתקפי חרדה. כל חודש אני בציפייה שזה ה-חודש ואז אני מקבלת מחזור.. זה כבר חודש שישי שאני מקבלת. וכל חודש מרגיש כמו שנה!!! כל כך רוצה הריון שישכיח אותי את התקופה הקשה הזאת... איך לצאת מהדיכאון הזה? לעשות בדיקות לבדוק אם הכל תקין? או שזה מוקדם מדי? לא יודעת אם אני רגישה מדי או שזה נורמלי.. אשמח לטיפים.

יש כאן מישהי שיש לה בבית מלוש לבצק?? ולא מיקסר רגיל. אחד שמותאם ללפחות 2 קילו בצק. אשמח לשמוע המלצות

איייי איזה אישה מרגיזה!(חמותי) אומרת לבעלי אז אתם עושים אצל סבתא שלה חג? הוא -כן היא- אני מקוה שהכל בסדר עם אח שלה.. הוא-לא יודע הכל בסדר עם אח שלך?(שואל אותי) אני-מגלגלת עיניים. היא - שלא יעשן וזה כיאלו הוא מעשן ליד הבן שלי וכיאלו משחקת אותה דואגת לבן שלי חלאס עם זה! איזה מרגיזה מעצבנת כל זה כי סוף סוף פעם אחת בכל השנתיים וחצי האחרונות עושים חג אצל המשפחה שלי ולא אצל אחותה יאלההההההה (פריקה)

הבן שלי בן השנתיים וחצי טיפס עליי הבוקר, שם את המשקל שלו על הבטן שלי. איך יודעים מתי צריך להיבדק? אתמול הייתי בבדיקה.