מדוכאת מההריון ומרגישה חרא נכנסתי להריון בטעות כשהבן הבכור שלי בן 7 וחצי חודשים. בהתחלה עןד הצלחתי קצת לשכנע את עצמי לשמוח שהם יהיו חברים .. אבל עכשיו אני פשוט מרגישה חרא עפ עצמי! עפ הבחילות והחולשה המטורפת אני בקושי מצליחה לתת תשומת לב נורמאלית לבן המתוק שלי שהיה כל חיי עד לפני רגע. הוא גפ נכנס עכשיו למעון וקשה לו מאד בלעדי ועכשיו גם כשאיתי אני מעבירה אותו לאבא שלו רוב הזמן. פשוט לא מצליחה להיות איתו כמו שאני רוצה אני פשוט מותשת מהעבודה ומהבחילות והכל ואני מלאה מלאה מלאה ברגשות אשם אליו כי בשבת כבר גם כשהחזקתי אותט הוא רצה לאבא שלו! הןא היה ככ קשןר אלי לא עזב אותי לרגע ועכשיו כשעלי רוצה לאנשים אחרים??? נשבר לי הלב!!! ןזה יןד רק ההתחלה!!! איך ארגיש אחרי שאלד??? איך אוכל לחסוך ממנו בגיל ככ קטן ככ הרבה תשומת לב שמגיעה לו?!? הוא בוכה מלא במעון וכואב לי הלב גם על זה. ועם הכל אני מרגישה חרא שזה מה שאני מרדישה לעובר בבטן שלי.. מה הוא חטא שככה אני צריכה חהרגיש לגביו??אני ממש משתדלת לשמוח בשבילו כי הוא מרגיש הכל אבל לא מצליחה!!! אני פשוט פשוט בדכאון הכל!!!!! צריכה עידוד או סתם חיבוק :(

בנותתת עזרההההה הבן שלי שנה וחודשיים , ראיתי אותו בשירותים שלנו ואוחז בידיים במתקן של מברשת האסלה... נבהלתייייי וצעקתי עליו מרוב פחד . מפחדת שהוא הכניס לפההה מה לעשות בנות

איך אתן מכינות מים לתמל ? המים פושרים או טיפה חמימים?

שאלה קצת מביכה, איך אתן מסירות שיער בבטן אם בכלל?

אני מתלבטת מתי לפרסם שאנחנו בהריון לעולם(אינסטגרם ופייסבוק) אני שבוע 22 , מה אומרות? לחכות עוד קצת? או שזה כבר סבבה. אמרתי שכשאני יעבור את הסקירה המאוחרת אני אפרסם ועדיין מרגיש לי אולי לא

איך ומתי חוזרים לעשות סקס אחרי לידה? לא יכולה לחשוב על זה בכלל...