חייבת לפרוק 🥺 החמוד שלי בן השנה וחודשיים פשוט השתנה לי, אני לא מכירה אותו יותר מבחינת ההתנהגות/ התגובות / הבכי הבלתי פוסק.. שום דבר שאני עושה פשוט לא מספק אותו, לא מרצה אותו, כל דבר קטן שלא נראה לו הוא שובר את הכלים ומתחיל לצרוח כאילו מינימום הרביצו לו.. מאבד את הסבלנות שלו תוך שניות,ממש מרגישה וכואב לומר את זה שכבר לא כיף לי לעשות איתו דברים.. לצאת למשחקייה או סתם ללכת לקרובי משפחה. זה ילד ראשון וקצת מרגיש לי שאני מאבדת את זה.. זה אופייני לגיל הזה? אם כן איך אתן מתמודדות עם זה? תודה ושבת שלום!
אמהותאמהות
💬1 תגובות

תגובות (1)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי21 במאי 2021 בשעה 17:03
כן זה אופייני. אני פשוט מאוד משתפת אותו בהכול ונותן לו תמיד אופציית בחירה. למשל-אנחנו נצא מהאוטו ובשביל שנוכל להגיע לפארק צריך לשבת בעגלה. אתה יכול לבחור שאמא תושיב אותך או לשבת לבד יפה. מאז שהתחלתי לשתף אותו ולהטרים לו את הכול יש ממש שינוי לטובה בהתנהגות. הם קולטים שהם עצמאיים ויכולים ולוקחים בעלות על הגוף שלהם שזה דבר נפלא אבל לא פשוט. הרבה סבלנות, נשימות עמוקות ושיתוף.

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך