תעזרו לי להחליט אני מאוזניים קשה לי... הילדה בראש העין אצל ההורים שלי עד כנראה אחרי החג כי פה אין ממד/ מקלט אצל סבתא שלי שגרים אצלה. השאלה כזאת אני מיום רביעי לא ראיתי אותה ורוצה ללכת לישון שם ולהיות איתה. ומצד שני בעלי שוטר שלחו אותו לבת ים.. ולא ידוע מתי יחזור היום אולי אפילו עד אמצע הלילה. וגם ככה הוא עם חום ומקורר ודואגת לו .והוא שיחזור יישאר אצל איפה שאנחנו גרים לכן גם רוצה להיות איתו ולדאוג לו. מה אומרות מה כדאי לעשות?
אמהותאמהות
💬8 תגובות

תגובות (8)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי13 במאי 2021 בשעה 11:20
בת כמה היא? ברור שהייתי הולכת לילדה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי13 במאי 2021 בשעה 11:21
אני עם הבת שלי כבר ארבעה ימים אצל ההורים שלי ובעלי בבית
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי13 במאי 2021 בשעה 11:21
שנה וחודשיים
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי13 במאי 2021 בשעה 11:21
בדיוק כמו הקטנה שלי

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

שיחה עם מר קורונה-שווה קריאה👌 גאוני (אין לי מושג מי כתב את זה, אבל זה מקסים) מתגלגל ברשת.. מדהים אני: וירוס קורונה יקר, למה הגעת? וירוס הקורונה: רציתי להזכיר לכם,האנשים, מה חשוב באמת... אני: ומה חשוב באמת? קורונה: את זה עליכם לגלות בעצמכם. אבל אשמח לתת לכם רמזים פה ושם. והרמז הראשון: שימו לב שאני נמצא בכל העולם: בסין, איטליה, צרפת, פרו, איראן, ספרד, ארה״ב... אני: אולי זו העובדה שכולנו בעצם מחוברים ומשפיעים אחד על השני ללא תלות במרחק הגיאוגרפי? קורונה: אולי, אבל זו רק ההתחלה שימו לב מאיפה הגעתי... מהיכן התחלתי את דרכי. אני: אוקי, אז הגעת מסין, מקום בו יש ניצול של עובדים ורמיסה של זכויות אדם ומדינות כל העולם נהנות מהניצול הזה ועל כך העולם כולו צריך לשלם מחיר? קורונה: יתכן, אבל שימו לב גם כמה אני קטן לעומת בני האדם. אני: אז אולי באמת באת להזכיר לנו כמה אנחנו פגיעים? או ללמד אותנו ענווה? שהגודל לא באמת קובע... שבית גדול יותר, עוד קניות, או עוד נכסים, לא באמת יכולים להעלים את הקושי והסבל. ושכאב, צער וסבל הם חלק בלתי נפרד מהחוויה האנושית שלנו. קורונה: עכשיו נראה שאתם בדרך הנכונה... אבל שימו לב גם בעיקר במי אני פוגע. אני: אולי הגעת על מנת להזכיר לנו כמה ההורים שלנו (הסבא והסבתא או האבא והאמא) פגיעים ועלינו לשמור עליהם ולדאוג להם? כמה עלינו להוקיר את הורינו, לאהוב אותם על מי שהם לסלוח אם צריך ולהגן עליהם. קורונה: אולי, אבל יש פה רבדים יותר עמוקים, שימו לב כמה בקלות אני מתפזר אני: אז אולי הגעת על מנת להזכיר לנו שבעצם אין לנו שליטה על כלום, ושאנחנו חסרי אונים מול עוצמת הטבע? ולכן במקום להתנגד, כדאי לתרגל קבלה והשלמה? קורונה: אוווו, אתם בהחלט בכיוון הנכון. שימו לב שאני לא מבחין בין דת, גזע ומין. אני: אז אולי הגעת על מנת להראות לנו שכולנו בעצם אותו הדבר, כולנו שווים. אתה זה אני ואני זה אתה. קורונה: אנחנו מתקדמים. שימו לב גם למה בעיקר אני גורם? אני: אתה בעיקר פוגע במערכת הנשימה שלנו וגורם לקשיי נשימה ודלקת ריאות. אולי באת על מנת להזכיר לנו לנשום, לעצור רגע ולנשום עמוק ולהבין מה חשוב לנו באמת? ומה נכון לנו? קורונה: עכשיו אנחנו מדברים באותה שפה. שימו לב גם מה הכלי המרכזי למיגור שלי. אני: אתה מתכוון לבידוד? אולי אתה מנסה להזכיר לנו שצריך להיות קצת לבד עם המשפחה על מנת להתחבר, להקשיב ולחבור.. קורונה: טוב יקיריי, נראה לי שיש לכם קצה חוט ויש עם מה לעבוד. אבל עכשיו אני ממש עסוק ויש לי עוד המון עבודה. אני חייב להמשיך ולהפיץ עוד קצת אחדות, שוויון, ענווה, חמלה ושיתוף פעולה בעולם. אני: רגע, רגע... רק עוד שאלה קטנה. מה יעזור לנו להיפרד ממך? קורונה: רק תתנו לי לסיים את העבודה שלי ותעשו אתם את העבודה שלכם ואני אלך מפה בשמחה ובחפץ לב. אני: תודה לך וירוס קורונה נשתדל לעשות כבקשתך.
אמהותאמהות
💬0 תגובות👍2 לייקים
אשמח לדעתכן 🙏🏻 אח של בעלי, יש ביניהם קשר ממש חזק ומיוחד. ביום שהשתחררתי מבית החולים לאחר שילדתי, הוא הגיע בערב לבקר עם ילדיו. אני הייתי עם תפרים עד הטוסיק, ולא יכולתי להכנס לשירותים. פתאום כשהם היו כאן הרגשתי צורך עז לשירותים וזה לווה בבכי ממש חזק שלי מרוב כאבים.. שלחתי מייד הודעה לבעלי שיפנה את כולם מהבית באלגנטיות כי אני סובלת ולא רוצה שישמעו אותי ככה. חודש לאחר מכן, אחיו הגיע שוב לביקור בהתרעה של 5 דקות.. כולי עייפה, אבל כמובן שזורמת. מהרגע שנכנס, העיר על המעלות של המזגן (24) העיר לי שהוא כל היום על הידיים וכו.. הרגשתי שמהרגע שהגיע רק מבקר את האמהות שלי והרגשתי לא נינוחה. בנוסף, כל פעם כשרואה את התינוק שלי הוא לא מפסיק לומר כמה דומה לילדים של בעלי (כשבפועל זה ברור לכולם כי התינוק שלי דומה לי) וזה משהו שמרגיז אותי מאוד, אבל שותקת. הקש ששבר את גב הגמל היה כשהשארתי את התינוק על הספה ממש רחוק מהקצה, עטוף בשמיכה, והלכתי לשניה לחדר להביא משהו. כשחזרתי הוא ממש הפציר בי לא להשאיר ככה את התינוק שהוא יכול ליפול לי. נחנקתי. לא ידעתי מה לומר. שתקתי. מרוב בושה ותחושה שמנסים לצייר אותי כאמא לא טובה, הרמתי את התינוק וזה כנראה הצטייר בפניו שאני ״ שמה עליו זין״ תוך דקות אחדות הוא פתאום קם והלך..אתמול בריב עם בעלי (עבר שבוע מהמקרה) פתאום הטיח בי כי אחיו היה אצלנו רק פעמיים בבית, וכף רגלו לא תדרוך אצלנו שוב- בגללי. לא האמנתי למשמע אוזניי. מסתבר שהם ראו בתגובה שלי זלזול וחוסר כבוד. הסברתי לבעלי ששתקתי מפאת כבוד, ויכולתי להתפרץ ולבקש שיפסיק להתערב לי, ולא עשיתי זאת. הסברתי לו את העמדה שלי והוא קיבל אותה. עכשיו השאלה שלי היא האם אני צריכה להתנצל בפני האח,שכנראה הבין לא נכון את תגובתי? הקשר ביניהם חשוב לי מאוד ולא הייתי רוצה לקלקל אותו. אודה לדעתכן 😘
הריון ולידההריון ולידה
💬17 תגובות👍3 לייקים