אוף פריקה אנחנו ביחידת דיור אצל ההורים שלי כבר כמה זמן אני בריב עם אחותי הקטנה (בת 20) היום היא צורחת עליי מול כולם שאף אחד כבר לא סובל אותי שאני כפוית טובה ולא מעריכה את ההורים שלי ושלא מגיע לנו לגור ביחידת דיור. שאני מביישת את ההורים וכו׳. לפני שבועיים ילדתי והיה לי הריון מאד קשה וגם ילדתי בקיסרי, כל השבועיים האלה היא רק ממררת לי את החיים מעירה הערות מגעילה ברמות. היא שופטת אותי על זה שקשה לי פיזית ונפשית עכשיו ובכללי בחודשים האחרונים של ההריון. יש לה בשנה האחרונה חבר ומאז שהם יותר רציניים אני קולטת ממנה את ההערות האלה כאילו היא מקנאה בי ורוצה היא לגור ביחידת דיור עם החבר שלה. אמא שלי תמכה בה בכל הריב והייתי בהלם בכלל מה היא מדברת בשם כולם ומסוכסכת ביני לבין כולם. גם בעלי היה בהלם כי אנחנו עוזרים בכל מה שיכולים וממש לא כפויי טובה. בכל מקרה היום כבר התחלנו לחפש מקום אחר לגור ואני ממש פגועה ועצובה למרות שאמא שלי מנסה להתפייס איתי אני לא מסוגלת להמשיך לגור פה. העיניים של כולם עלינו. למרות שאם נעבור נהיה במצב כלכלי פחות טוב אני מעדיפה לשקט הנפשי. אבל האחות הזו הגזימה כבר ברמות ... ירדה לי מהעיניים. איך אפשר לעשות ולהגיד דבר כזה לאחות. מה אתן הייתן עושות במקומי?