באלי לצאת לקניות להסתובב בסופר שעתיים בלי להיות לעשות קניות בלחץ של זמן ולחזור הביתה מהר

אני אגיד משהו לא פופולרי...אני הנקתי עד גיל שנה וחצי את הבן שלי אבל אני חושבת שאם את לא שמחה והוא תלותי מידי ולא מאפשר לך לקבל עזרה אז אולי עדיף להוריד בהדרגה את ההנקה ולתת לו לאכול בדרכים אחרות. תינוק בריא ושמח זה עם אמא שמחה ורגועה!

נתחיל מזה שהוא כבר בן חצי שנה מה שאומר שתכף יותר ויותר יאכל מוצקים ואולי זה יוריד לך את החנק. בנוסף יש כאלה שברגע שמתחילים איתם מוצקים נגמלים לבד. מעבר לזה אני חושבת כמו נאווה שברגע שזה עושה לך לא טוב אז אין ספק שגם לתינוק לא יהיה טוב, כי אמנם באותו רגע את מביאה לו את מה שהוא דורש אבל בסוך יהיה לך קשה להכיל את כל זה ואת תוציאי את זה על דברים אחרים עם כעס עצבים חוסר סבלנות וכו. אני הייתי במצב שלך בדיוק חצויה מה לעשות אין לי כוחות להלחם איתה ולא להניק אבל כשאני מניקה אותה אני אוצרת לעצמי שלא זו הדרך. עכשיו כמה דברים - 1. כל אחת והדרך שלה, באופן טבעי שתדעי שזה מאוד טבעי שיירדם בהנקה וזה בסדר גמור שלא תחשבי שיש בעיה עם התינוק שלך או שהוא כבר אמור להיות עצמאי ממש לא, אל תצפי ממנו לדברים כאלה בגיל הזה הוא זקוק לחום ואהבה. 2. אני הייתי כבר על סף עצבים וראיתי שגם בהנקה היא גם ככה לא נרדמת לי אז אין לי מה לנסות להרדים א ותה בהנקה. התחלתי להרדים אותה בעמידה עם סיבובים בחדר ולאט לאט עברתי להרדמה גם על כיסא כשאני מתנדנדת איתה ושרה לה נומי נומי. אני יכולה לומר לך שבהתחלה היה קצת קשה והיא בכתה המען אבל עכשיו היא כבר רגילה. אני לא אשקר יש פעמים שאני כן מקדימה בהנקה אם היא חולה או יוצאות לה שיניים או שאפילו אני חסרת כוחות. אבל גם אם לא נרדמת בהנקה בהתחלה היא בוכה אני מחבקת אותה ושרה לה שיר ומרגיעה אותה בדרך אחרת והיא נרדמת גם ללא הנקה. 3. אם את רוצה להתחיל להקנות לה הרגלים של הירדמות עצמאית תתחילי בהדרגה, זה לא יקרה בבת אחת. מתחילים מקטן, סיבובים בחדר או נדנוד על כיסא. כל פעם קצת עד שבוכה ולאט לאט את תראי שהוא יתרגל. הכי חשוב לא להיות ראש בקיר. לפעמים זה עושה ההפך. תהיי איתו גמישה כי גם ככה שנה ראשונה לתינוק זו לא שנה פשוטה עם המון שינויים פיזיים מוחיים וסביבתיים. כשאת רואה שהוא ממש בוכה ללא הפסקה תניקי וכשאת מזהה שזה בכי של עייפות ולא של היסטריה ולחץ תחברי אותו חזק תעטפי אותו תשירי לו ותראי שלאט לאט הוא יירגע וירדם. הכי חוב להיות קשובה לעצמך ולילד. תמצאי את המקום בו את שומרת על השפיות שלך אבל כן גם קשובה לצרכים של הילד. זה לפעמים לוקח זמן להבין איזה בכי זה פינוק ועייפות ואיזה בכי זה של לחץ והיסטריה אבל תסמכי על האינסטינקט האימהי שלך כי את אמא שלו ואת יודעת הכי טוב עבורו

סורי על האורך 😅