חוסר כוח...בהתחלה כשילדתי השקעתי בבן שלי ממש וספרים ומשחקים וישבתי איתו והכל..עכשיו הוא בן 8 חודשים תכף וכבר שלושה חודשים כמעט שאין לי כוח לטפל בו, לא נפשית! אלא פיזית! לפני שלושה חודשים חליתי בקורונה ונשארה לי עייפות קשה ממנה, הרופא אמר לי שהרבה מחלימים מדווחים על עייפות..בנוסף אני בהריון שני בחודש שלישי עם הקאות קשות ולוקחת דיקלקטין שעוד יןתר מרדים אותי.. אני במצב שכל בני המשפחה עוזרים לי איתו ובהתחלה רציתי רק אני הכל לקלח הכל בעצמי כיף ליי אני אןהבת אותוו כיף לי אבל עכשיו אני מחכה לכל גרגיר עזרה מרגישה סמרטןט כבר 3 חןדשים..כאילו הכל בא לי ביחד ואני מרגישה אמא נוראית!!!!! הוא לא במעון והוא איתי בבית ואני מרגישה שהוא רק על הרצפה אני בכלל לא יןשבת איתו חוץ מהאכלות...כןאב לי ואני פשוט חסרת כוחות לתפעל אותו...רציתי להכניס למעון שיהיה לו עניין משחקים פעילויות אבל לא מצאתי מקום בשום מעון בעיר שלי ואני כבר מחכה לשנה הבאה... בבקשה טיפים איך להתאפס על עצמי ולהיות איתו יותר..אני שרופה עליו..משנולד הוא היה נרדם בלי בעיה בעריסה ומרוב שכיף לי לפעמים הייתי אוהבת להרדים בידיים..הוא לא מתרגל וזה כיף לי הזמן איכות...פשוט מרגישה שזה נעלם לאחרונה..מרגישה עייפות קשה ממש...שלא נדבר על ההאכלות..אני לא מסוגלת להריח את המרק שלו ומתחננת מכל בן משפחה שיאכיל אותו, מה שמוריד לי מעצמי כאמא עוד...אני כלללל כךךךך אוהבת אותווווו ורוצה לתת לו מעצמי יותר מישהי שחוותה אתזה ויכולה לעודד? העניין הוא פשוט מלא תירוצים כזה, גם קורונה גם הריון התחלתי וגם דיקלקטין ..אני נרדמת בכל זמן אפשרי..מרגישה שהגוף שלי עייף ולא לשינה אלא פשוט עייף...