ילדתי בשבוע שעבר יום שני בקיסרי אלקטיבי.. לידה שלישית.. יכול להיות שיש פה בנות שיבינו את ההרגשה שלי וההחלמה הקשה. אבל זה..אם כל הקושי..בקטנה אצלי!! מה שקשה לי זה המועקה שיש לי בלב.. יודעת מה זה גידול ילדים , זה לא ילד ראשון..ואני פשוט עצובה.. בוכה כל היום בלי סיבה..מנסה להעסיק את עצמי קצת במטלות הבית כדי לא להיכנס לדיכאון או מחשבות מיותרות..עדיין לא יכולה לצאת איתו קצת.. בנוסף להרגשה הנוראית שיש לי , אני מקבלת טלפון מאחת הגיסות שלי שאומרת שחמתי דיברה איתה שאני מזניחה את הילד לטובת הבית , שהוא רעב ןאני נותנת לו מטרנה כל 3 3 וחצי שעות במקום כל שעתיים.. ממש התרגזתי ואמרתי לגיסתי שתגיד לה שאם יש לה בעיה שתבוא ותגיד לי ושלא תשלח שליחים..ואז זה קרה , היא התקשרה ויצאה לי על החיים .. שיש חו קקי דבוק בטוסיק כי אני מזניחה אותו ( אי אפשר הרבה היה לנקות כי זה היה ממש אחרי הברית והוא צרח ) תיהיו בטוחות שהזנחה אצלי זה דבר אפסי..שהילדים שלי זה בראש ובראשונה..וחום ואהבה זה מעל הכל! יש לי גם ככה מועקה בלב אז למה לבוא להוסיף.. אין לי למי לפרוק..שוקלת בכלל לספר לבעלי שלא יהיה ריב ופיצוצים כי ככה זה במשפחה שלו מרגישה נורא בודדה ועצובה מהכל.. תודה למי שקראה עד לפה